אופל אסקונה היתה המשפחתית הגדולה של אופל בשנות ה-80 ואחת המכוניות האירופאיות המצליחות בישראל באותן שנים, וללא ספק היתה ממנועי הצמיחה המרכזיים של אופל בישראל באותה תקופה. בשנת 1988 כשהגיעה אופל וקטרה המחליפה, למרות קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות והצלחה מסחררת בגרמניה, המכונית הושקה בארץ בעידן בו המותגים היפניים החלו להשתלט על השוק, מה שדחק אותה לשוליים ומנע ממנה לשחזר את הצלחת קודמתה.
1989 – אופל וקטרה נוחתת בישראל
שיווק אופל וקטרה בישראל החל בינואר 1989, עם הגעתם של הדגמים הראשונים לארץ, כאשר מיסוי דרקוני על מכוניות המצוידות במנוע גדול מ-1.6 ליטר והיעדר גרסה אוטומטית 1.6 ליטר בתחילת הדרך, הובילו להתחלת שיווקה של הוקטרה בארץ בגרסת 1.6 ליטר ידנית בלבד, וזאת מספר חודשים בלבד לאחר שהושקה כאן לראשונה מיצובישי גאלאנט והוכיחה שניתן להציע גם דגמי 1.6 ליטר אוטומטיים שיספקו ביצועים נאים (לאותה תקופה) ועם אופציה לחבילת אבזור עשירה במחיר תחרותי. ביחס לאסקונה היוצאת, הוקטרה נהנתה מהופעה מודרנית משמעותית, תדמית מכובדת, מרכב אווירודינמי גדול יחסית ומרווח, ואופציה לגרסת סדאן או 5 דלתות שימושית. מעבר לכך, נהנתה המכונית מנוחות נסיעה טובה, איכות גימור גבוהה ומרכב חזק ובטיחותי.
אופל וקטרה דור ראשון
היצע הדגמים בארץ
עם תחילת השיווק הוצעה כאמור הוקטרה רק בגרסת 1.6 ליטר ידנית, שהפיקה 82 כ"ס והציעה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-13.5 שניות, מהירות מרבית של 178 קמ"ש וצריכת דלק של 11.3 ק"מ לליטר. מספר חודשים לאחר מכן הוצעה גם הוקטרה בגרסת 1.8 ליטר אוטומטית, שהציעה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-14.5 שניות, מהירות מרבית של 171 קמ"ש וצריכת דלק של 9.7 ק"מ לליטר, אך זו היתה יקרה משמעותית עקב המיסוי הגבוה לדגמי 1.8 ליטר. בתחילת 1990 הצטרפה סוף סוף גרסת ה-1.6 ליטר האוטומטית, שצוידה באותו מנוע מוכר, אך עם גיר אוטומטי מתקדם עם 4 הילוכים ובורר מצבי נהיגה (חסכוני/ספורט/שלג) שהיה נדיר למדי באותה התקופה. עם יחידת הכח הנ"ל, הציעה המכונית תאוצה ל-100 קמ"ש ב-15.5 שניות, מהירות מרבית של 171 קמ"ש וצריכת דלק של 10 ק"מ לליטר. ב-1991 הצטרפה גם גרסת ה-2.0 ליטר בנזין החזקה שהפיקה 116 כ"ס וסיפקה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-12.0 שניות, מהירות מרבית של 193 קמ"ש וצריכת דלק של 9.2 ק"מ לליטר.
אופל וקטרה מונית – צילום: עוזי טל
עבור שוק המוניות הוצעה גם גרסת דיזל שצוידה במנוע טורבו דיזל 1.7 ליטר שהפיק 82 כ"ס, שסיפקה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-14.5 שניות וצריכת דלק של 17.5 ק"מ לליטר בממוצע. לקראת סוף שיווק הדגם, הוקטרה בנזין שווקה רק בגרסת ה-2.0 ליטרים שהתעדכנה בבנזין במנוע חזק יותר 136 כ"ס שהביא את הדגם ל-100 קמ"ש ב-11.5 שניות.
שווקה גם לשוק המוניות
הוזלה משמעותית של המחיר ב-1992 שהזניקה לרגע את המכירות
לאורך שנות שיווק הוקטרה, התקשתה המכונית להתרומם במכירות למרות מסע שיווק נרחב לאורך השנים שכלל שלל מודעות פרסומות בעיתונות היומית. החדירה המאסיבית של מכוניות המנהלים היפניות של תחילת שנות ה-90 גררה אחריה את מרבית הלקוחות בסגמנט, כאשר דגמים כמו מיצובישי גאלאנט, מאזדה 626 וטויוטה קרינה הפכו לבחירות מועדפות יותר על הרוכשים, ולקוחות שהעדיפו אירופאיות קנו בעיקר פיג'ו 405. עם תחילת שיווק דגמי 1992 (שעברו בינתיים מתיחת פנים), ובעקבות החלפת השליטה בחברת ליאו גולדברג ע"י קבוצת משקיעים חדשה, הוביל מנכ"ל החברה בזמנו שבח אופיר מהלך הוזלת מחירים אגרסיבי, בו הוזלה הוקטרה בדגמי 92' ב-20% מול דגמי 91', מהלך שהביא למכירה של 600 מכוניות בתוך חודשיים, וכותרת בעיתונות היומית "כמו יפנית" שניסה להשוות אותה לביקוש הגבוה ליפניות. את הלקוחות שרכשו את הדגם בשנה שקדמה להוזלה החדה וראו את ערך המכונית צונח בין רגע, זה פחות הלהיב. כחלק מהמאמץ להגביר את נוכחותה על הכביש, הוצעה המכונית גם לשוק המוניות בגרסת הדיזל שלה עם אחריות לשנתיים ללא הגבלת ק"מ והטבות נוספות, אך גם שם היא לא ממש היתה פופולרית. בשנת 1991 נבחרה המכונית ע"י מגזין "אוטו" כמכונית הנבחרת לנכי צה"ל שזכאים לרכב בדרגת 1.8 ליטר.
עיתון חדשות אוקטובר 1991: הוזלה של 20% במחיר הזניקה לזמן קצר את מכירות הדגם בארץ.
תמחור
עם הגעתה לארץ בשנת המודל 1989, הוצעה הוקטרה החל מ-47,900 שקל לדגם הידני 1.6 ליטר, מחיר שהיה גבוה מהגאלאנט של מיצובישי שנחשבה ללהיט התורן בקטגוריה (44,200 שקל), וגבוה מפורד סיירה 1.6 ליטר (44,400 שקל) וזהה לפולקסווגן פאסאט (48,000 שקל). הוקטרה 1.8 ליטר אוט' הוצעה מ-60,200 שקל, הנמוך מהגאלאנט 1.8 ליטר (63,850 שקל) ודומה לסיירה 1.8 ליטר (59,650 שקל). עם השנים והצטרפות המתחרות החדשות מיפן (טויוטה קרינה, הונדה אקורד ומאזדה 626), היתה הוקטרה לרוב זולה מהן בכמה אלפי שקלים, אולם אבזור דליל ( ללא חלונות חשמל מאחור וללא מד סל"ד בדגמי הכניסה), מקדם רושם נמוך החשוב לרוכשי "מכוניות מנהלים" ותדמית מקומית נחותה מול הדגמים מיפן בכל הנוגע לאחזקה, סחירות ושמירת ערך, הובילו אותה להימכר במספרים נמוכים מדי שנה.
מבחן דרכים במגזין "אוטו" אוגוסט 1992: אופל וקטרה מפסידה לטויוטה קארינה(מקום 2) ולמאזדה 626 שניצחה. צילום: דניאל חכים
תשרוד לאספנות?
הדור הראשון של אופל וקטרה שווק בארץ בשנים 1989-1996 ובמהלכו נמכרו כמה אלפים בודדים של הרכב. עבור אופל ישראל, מדובר היה בסיום ההצלחה בעידן של המשפחתיות הגדולות בישראל. הוקטרה וגם הבאות אחריה לא הצליחו לשחזר את הצלחת האסקונה, והדגמים שהובילו את מכירות המותג בארץ מאז הם הקורסה והאסטרה. נכון ליום פרסום הכתבה, נצפתה מכונית אחת למכירה בלוח "יד 2", מודל 1992, יד ראשונה (!) דגם 1.6 ליטר ידני שמוצעת ב-6,000 שקל. מעבר לכך, ידוע לנו לפחות על 2 מכוניות שנשמרו עד כה לאספנות בישראל.
אופל וקטרה אספנות. צילום: רונן גרינזייד
