צילום תמונה ראשית: רמי גלבוע, מגזין "אוטו"
במחצית הראשונה של שנות ה-90 נהנו הטנדרים מביקוש גבוה למדי בשוק המקומי, ובתקופה מסוימת מדובר היה גם בקטגוריה השלישית בגודלה בישראל אחרי המשפחתיות והמכוניות הקטנות. אחת הסיבות לכך היתה חדירת הטנדרים דאבל קבינה הבינוניים בגודלם שהגיעו מיפן, שהציעו שילוב של רכב משפחתי 5 מושבים עם 4 דלתות וארגז אחורי לשימוש של עבודה או בזמן הפנאי. אל אלו הצטרפו מיסוי נמוך שתרם למחיר זול יחסית ולקוחות עצמאיים יכלו לקזז את המע"מ ברכישה וליהנות מהכרה של הטנדר לצרכי עבודה ברשויות המס. לקינוח, גם המראה שלהם היה חביב ובמידה מסוימת שידר סוג של סמל סטטוס. אז לאחר שהגיעו לכאן ושווקו בהצלחה מיצובישי L200, איסוזו איפון וטויוטה היילקס, נחתה בארץ גם מאזדה B2000, הטנדר הראשון של מאזדה בישראל שככל הנראה רבים מאתכם בכלל לא זוכרים.
מאזדה B2000
ה-B2000 שהגיעה אלינו ב-1994 היתה מהדור הרביעי של הדגם בעולם שהוצג כבר ב-1985, מה שאומר שהוא היה כבר די מיושן עם הגעתו לארץ. הדגם שווק בארץ בגרסת קבינה יחידה או דאבל קבינה שהיתה הפופולרית יותר במכירות, וסבל כבר עם הגעתו מעיצוב מיושן יחסית ולא ממש אטרקטיבי, שאותו ניסה היבואן לעדן עם תוספת של מדבקות צבעוניות גדולות שקישטו את צידי הרכב על הדלתות והארגז האחורי, במטרה להקנות לו מראה קצת יותר צעיר ומעניין.
גם בתא הנוסעים ניתן היה להבחין מיד ברכב שעוצב הרחק לתוך שנות ה-80, עם סביבת נהג ונוסעים שאפיינה מכוניות יפניות מאותה תקופה, אך אבזור הרכב היה פשוט מחפיר וכלל פחות או יותר מזגן מקורי, הגה כח וזהו. על חלונות חשמל, נעילה מרכזית או מראות חשמליות בכלל לא היה ניתן לדבר, ואם כבר הזכרנו את מראות הצד, אז אלו היו קטנות ומהסוג שמאפיין מכוניות פרטיות ולא טנדרים ואף לא כללו אפשרות של כיוונון ידני מתוך תא הנוסעים. גם מד סל"ד וטסות לגלגלים לא היו, ולקינוח, כמעט כל מתג בסביבת הנהג עוצב בצורה אחרת, כאילו היה מדובר בהתקנות מקומיות. גם בסעיף השימושיות, סעיף בו לרוב מצטיינים הטנדרים, לא היו כמעט תאי אחסון ומושבי הנוסעים עוצבו בסגנון קרש של מגהץ.
1994: מאזדה B2000 במבחן מקומי. צילום: רמי גלבוע, מגזין "אוטו"
היצע הדגמים בארץ
מאזדה B2000 שווקה בארץ רק בגרסת מנוע אחת שכללה מנוע קרבורטור בנזין 2.0 ליטר שהפיק 95 כ"ס ו-15.7 קג"מ, ששודך לתיבת הילוכים ידנית עם 5 הילוכים והנעה אחורית. המנוע דווקא היה אחד מנקודות החוזקה של הרכב שהציע ביצועים נאים יחסית, כושר סחיבה גבוה ואמינות טובה, ופרסומי היבואן התמקדו בהבטחה לנוחות נסיעה גבוהה מהמקובל וטנדר שלא מקפץ כמו השאר, והפיכת טנדר העבודה גם לרכב משפחתי נוח. בפועל, עם קפיצי עלים קשיחים מאחור, כאשר הרכב לא היה מועמס הוא קיפץ בעליזות ושידר חוסר תקשורת עם הציר הקדמי שכלל מתלים נפרדים, מה שסיפק נוחות נסיעה גרועה והתנהגות כביש בעייתית למרות ההבטחות האופטימיות.
מאזדה B2000 חד קבינה. צילום ארכיון מ-"הומלס".
ישרוד לאספנות?
מאזדה B2000 שווק בארץ בסה"כ שנתיים (1994-1995) והודות לתג המחיר הנמוך בקטגוריה נמכרו כאן קרוב ל-1,600 מכוניות. למרות הכמות הנאה יחסית, מדובר היה בהיקף מכירות נמוך מהמתחרים שנבעו בין השאר מהביקורות הגרועות בעיתונות והיעדר גרסאות דיזל, אוטומט ו-4X4 שהוצעו בחו"ל. בסופו של דבר ייזכר ה-B2000 כאחד משורה של רכבים חדשים שייבאה דלק מוטורס היבואנית באותה תקופה שהסתכמו בכישלון במכירות כמו מאזדה קסדוס 9, ומאוחר יותר גם מאזדה טריביוט (רכב הפנאי הראשון שלהם), שחיזקו את הטענה באותם ימים שמאזדה חזקה בארץ בעיקר בשוק ה-1.6 ליטר אוטומט ובשיווק לציי רכב. ה-B2000 נעלמה כבר מזמן מהכבישים בארץ, אך לפי נתוני משרד הרישוי באופן מפתיע שרדו כ-53 מכוניות שעדיין נוסעות עם רישוי פעיל. האם אחת מהן תזכה לרישוי אספנות? כנראה סיכוי נמוך למדי.
- תודה לצבי תמרי על הסיוע בנתונים לכתבה
