בתמונה הראשית: 1999 – פולקסווגן בורה V5 במבחן במגזין "אוטו". צילום: פז בר
גרסאות הסדאן של פולקסווגן גולף שענו לשם "ג'טה", סבלו לרוב מכישלון במכירות (למעט אולי בשוק הצפון אמריקאי) כאשר ההילה של הגולף והביקוש הגבוה ברחבי העולם כמעט נעצרו במעבר לגרסת הסדאן המשפחתית יותר. כך היה עם הדור הראשון של הג'טה מ-1979 והשני ב-1984, כאשר ב-1992 הוצג הדור השלישי, שיחד עם הביטוי 'משנה שם משנה מזל', נקראה המכונית "ונטו" (Vento). לאחר שגם זו לא התרוממה, ב-1999 הוצג הדור הרביעי לדגם שמרבית העולם זכה לשם החדש "בורה" (סוג של רוח חורפית), אך בשוק האמריקאי חובב הג'טות הוא שווק תחת השם הוותיק ג'טה.
הבורה הוצגה בעולם ביולי 1999 והיתה חלק מדור חדש של מכוניות שהציגה פולקסווגן, אשר הציעו עיצובים נועזים יותר, שדרוג משמעותי באיכות ובהידור תא הנוסעים וחבילות אבזור עשירות שטרם נראו במותג, שסייעו להזנקת מכירות המותג בעולם. הראשונה בדור החדש היתה הפאסאט דור 5 שהוצגה בפברואר 1997, אחריה הגיעו גם הגולף דור 4 והחיפושית החדשה ובהמשך גם הבורה (ג'טה דור 4). ביחס לונטו היוצאת, הבורה אמנם היתה גרסת הסדאן של הגולף, אך לא נראתה כגולף עם תא מטען נפרד, אלא כסוג של "בייבי פאסאט" מרשימה למראה, עם קווים מעוגלים יותר והופעה אלגנטית ומכובדת שהפכה את המכונית לסוג של סמל סטטוס בקרב המשפחתיות העממיות. סוף סוף פולקסווגן סדאן משפחתית שעושה חשק ושיפור ענק לעומת הונטו היוצאת והמשעממת. לראשונה בדורות הג'טה, הדלתות האחוריות של המכונית היו גם שונות משל הגולף. הממדים היו מעט יותר קטנים מהמקובל בקטגורית המשפחתיות עם אורך של 4.38 מטר, רוחב של 1.73 מטר וגובה של 1.44 מטר, ועם בסיס גלגלים של 251 ס"מ המושב האחורי היה צפוף יחסית ל-3 נוסעים. לפחות תא המטען היה מכובד ובנפח של 455 ליטר.
מעטות מגרסת הסטיישן הגיעו לארץ
1999 – פולקסווגן בורה מגיעה לישראל
באוקטובר 1998 הוזמנו עיתונאי רכב ישראלים להשקה האירופאית של הבורה בסרדיניה, שם כדי להדגיש את הבחירה בשם בורה (כאמור, סוג של רוח חזקה היורדת לים מן ההרים), הוזמנו האורחים לשייט על אוניה בדרך להשקת הדגם באחת המרינות הפתוחות באזור. לצערם של העיתונאים, מזג האוויר הקשה שכלל רוחות סוערות, הקשו על האונייה להגיע ליעד המקורי והיא עגנה בסופו של דבר במרינה אחרת ובטוחה יותר, משם הוסעו האורחים באוטובוס ליעד ההשקה. לכו תתעסקו עם רוחות…
בסיום ההשקה נרשמה התחייבות חיובית מהמשפחתית החדשה והאיכותית של היצרן, וגם מחמאות על הנאה מנהיגה כאשר היא מצוידת במנועים הנכונים, אך עם מחיר חזוי בארץ שיהיה מקביל למכוניות 2.0 ליטר יפניות (מנהלים), העריכו העיתונאים שסיכויי ההצלחה שלה נמוכים למדי. חצי שנה מאוחר יותר, החלה צ'מפיון מוטורס היבואנית בשיווק הבורה בישראל, עם הרבה ציפיות מהדגם החדש שנכנס לקטגוריית המשפחתיות המבוקשת ביותר בשוק, כאשר לראשונה יש לה את כל הכלים להצליח בה, אולי חוץ מהמחיר…
היצע הדגמים בישראל
עם תחילת השיווק בארץ באביב 1999 הוצעה הבורה בגרסת בנזין 1.6 ליטר שהפיקה 100 כ"ס ושודכה לתיבת הילוכים ידנית 5 הילוכים או אוטומטית 4 הילוכים. הביצועים היו נאים עם 11.5 שניות ל-100 קמ"ש בגרסה הידנית וקצת פחות בגרסה האוטומטית עם 13.5 שניות ל-100 קמ"ש, לצד מהירות מרבית של 185 קמ"ש (188 קמ"ש בידנית).
סלפי בגרסת המצלמות הדיגיטליות מלפני 21 שנה…
את היתרון הגדול מול המתחרות הציעה הבורה בתא הנוסעים האיכותי והמעוצב, שהיה העתק כמעט מדויק של הגולף החדשה והיה יוקרתי למראה מכל משפחתית עממית אחרת, עם לוח מחוונים בצבע התכלכל החדש של פולקסווגן, ציפוי כרום לתיבת ההילוכים ולידיות פתיחת הדלתות, שילוב של פלסטיק רך למגע ואיכותי בתא הנוסעים, וסוף סוף בפולקסווגן משפחתית שכללה 4 חלונות חשמל, נעילה מרכזית, מראות חשמליות, הגה כח, מזגן מקורי, 2 כריות אוויר, ABS ותאורת פנים עשירה כסטנדרט. רמת הגימור הגבוהה יותר "Comfortline" כללה גם ריפודי קטיפה למושבים, חישוקי "16 גדולים (לעומת ממוצע של "14 אצל המתחרות), 4 כריות אוויר ועוד, ולראשונה הוצע בדגם גם אופציה לחיישני אורות וגשם ובקרת אקלים דיגיטלית.
תא הנוסעים הכי יוקרתי מבין המשפחתיות העממיות בארץ באותה תקופה
פולקסווגן בורה V5 – "למי שרוצה ב.מ.וו ובינתיים לא יכול…"
בסוף 1999 נחתה בארץ גם הבורה V5, הגרסה הספורטיבית של הדגם שצוידה במנוע 2.3 ליטר, 5 צילינדרים שהפיק 150 כ"ס ו-20.9 קג"מ והוצע עם תיבת הילוכים אוטומטית (ובהמשך גם ידנית). לא היה מדובר במכונית ספורטיבית בסגנון GTI אלא במשפחתית מהודרת שבשעת הצורך יודעת גם לתת בגז ולהאיץ מהר כאילו היתה ספורטיבית טענו בחברה. עם נתון של 10.1 שניות ל-100 קמ"ש זה היה רחוק מלהרשים, אולם עם תחילת המילניום מדובר היה בביצועים נאים בשביל משפחתית אוטומטית. בתא הנוסעים זכתה המכונית לריפודי מושבים מהודרים יותר, הגה מצופה עור, גג שמש חשמלי ושלל דיפונים דמויי עץ למראה יוקרתי, ומבחוץ חישוקי "16 קלים ומיתוג V5. במבחן שנערך לה במגזין "אוטו" בנובמבר 1999, סוכמה המכונית במשפט: "למי שרוצה ב.מ.וו ובינתיים לא יכול…".
פנסי הערפל והאיתות שולבו בפנסי החזית.
החל מ-2000 – משפחת הדגמים מתרחבת משמעותית
בשנת 2000 נחתה בארץ גם הגרסה החסכונית של הבורה שצוידה במנוע טורבו-דיזל (TDI) בנפח 1.9 ליטר שהוצע בשילוב לתיבה אוטומטית, אך בגרסת המרכב ואריאנט (סטיישן) השימושית, אך רק מעטות כאלו נמכרו בארץ. הספק המנוע עמד על 110 כ"ס והביצועים היו נאים עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-11.9 שניות לצד מהירות מרבית של 194 קמ"ש. באמצע 2001 הגיעה לכאן גם הבורה 2.0 ליטר אוט' שהפיקה 115 כ"ס וביצועים משופרים (12.4 שניות ל-100 קמ"ש) ולצידה גרסת טורבו-דיזל 1.9 ליטר 90 כ"ס ידנית (12.9 שניות ל-100 קמ"ש) ואוט' 90 כ"ס (14.7 שניות ל-100 קמ"ש) שצוידו בתג מחיר תחרותי יותר והפכו לפופולרים יחסית בשוק המוניות. הספקי מנועי ה-1.6 ליטר עלו ל-105 כ"ס בגרסה הידנית ו-102 כ"ס באוט'. ב-2002 הצטרפה גם גרסת 2.0 ליטר ידנית שהפכה להיות הספורטיבית במשפחה עם 11 שניות ל-100 קמ"ש, לאחר שקודם לכך פסק יבוא ה-V5. גרסת הדיזל התעדכנה ל-100 כ"ס.
יולי 1999: מגזין "אוטו" משווה בין 2 המשפחתיות היקרות בישראל. הבורה ניצחה בנוק אאוט את הסיוויק. צילום: דורון הורוביץ
הצליחה?
פולקסווגן בורה קבעה סטנדרט חדש של איכות ויוקרה בשוק המשפחתיות סדאן בדומה למה שעשתה הגולף למשפחתיות ה-5 דלתות. יחד עם זאת, מחיר הרכב עם הגעתו לארץ היה הגבוה מבין המשפחתיות ולמעשה כמעט זהה להונדה סיוויק שהיתה היקרה ביותר, אך לזכותה של הבורה היה תא נוסעים איכותי ומאובזר משמעותית, לצד 2 כריות אוויר ו-ABS שהוצעו כסטנדרט, בשעה שבסיוויק אלו הוצעו בתוספת תשלום שהפכה את המכונית ליקרה יותר. במבחני דרכים השוואתיים שנערכו למכונית לאורך השנים ניצחה באופן חד משמעי הבורה את הסיוויק ביולי 1999 במגזין "אוטו". בדצמבר אותה שנה באותו מגזין הפסידה לסקודה אוקטביה במבחן השוואתי משולש שכלל גם את אופל אסטרה. באפריל 2000 הפסידה לפורד פוקוס במבחן השוואתי במגזין "הגה". בתחילת 2001 הוצעה הבורה בקבוצת רישוי 2 ובמחיר אטרקטיבי של 99,000 שקל שהכניס אותה לראשונה לציי הרכב כמתחרה גם בחברות הליסינג, מה שהקפיץ את מכירות פולקסווגן אשר איימו לראשונה לכבוש את פסגת מכירות הרכב בישראל. באותה שנה נמכרו בישראל 16,428 מדגמי פולקסווגן שהקנו לה את המקום השני במכירות לאחר מאזדה שמסרה 17,262 מכוניות.
עדיין לא נעלמה לחלוטין מהכביש
תשרוד לאספנות
פולקסווגן בורה שווקה בארץ בשנים 1999-2005 והוכיחה שגם גרסת הסדאן של הגולף המצליחה יכולה להימכר היטב. בסה"כ נמכרו ממנה בארץ כ-8,653 מכוניות, עם נוכחות יפה הן בשוק הפרטי והן בציי הרכב ושוק המוניות, כאשר בחלוקה לפי דגמים הובילו דגמי ה-1.6 ליטר עם 3,998 מסירות, דגמי הדיזל עם 2,912 מסירות ודגמי ה-2.0 ליטר עם 1,674 מסירות. מדגמי ה-V5 נמסרו כאן רק 69 מכוניות, מהן 2 ידניות. מרבית הדגמים היון כמובן אוטומטיים, אך גם 950 דגמים ידניים נמכרו כאן. לאורך השנים התגלתה הבורה כלא ממש אמינה עם שלל תקלות מכאניות (בעיקר בתיבת ההילוכים ובמנוע), ותא הנוסעים האיכותי שלה התגלה כרגיש לשמש הישראלית כאשר הפלסטיקה התעייפה מהר יחסית וחלקים רבים בתא הנוסעים נטו להתפרק מוקדם מהצפוי. נכון להיות שרדו לפי נתוני משרד הרישוי כ-424 מדגמי הבורה שעדיין נעים על הכביש עם רישוי פעיל. האם יש סיכוי שישרדו עוד כמה שנים ואולי ירשמו לאספנות? אולי מדגמי ה-V5 ששלוש מהם עדיין איתנו.
- תודה לצבי תמרי על הסיוע בנתונים
