בחודש ספטמבר 1996 השיקה פולקסווגן בעולם את הדור החמישי של הפאסאט, שהגדיר מחדש איך צריכה להיראות מכונית משפחתית גדולה (או מכונית מנהלים בישראל…), עם שדרוג עצום של ההופעה החיצונית והפנימית, האיכות, הבטיחות ואימוץ מנועי טורבו דיזל חדשניים (TDI) שיצרו רף חדש בקטגוריה. האמת שלפולקסווגן למעשה לא היתה ברירה: הדור הקודם של הפאסאט שהוצג רק ב-1993, לא סיפק שיפור משמעותי מול הדור היוצא, היצרן טעה כשהתמקד בעיקר בדגמי הווריאנט (סטיישן) שלו והזניח את דגמי הסדאן (88% ממכירות הדגם בגרמניה היו מדגמי הסטיישן) והרכב התגלה ככישלון במכירות באירופה, נתון צורם במיוחד לדגם שנחשב לאחת המשפחתיות הנמכרות ביותר בעולם, שהוביל לפיתוח דור חדש שיחליף את הדגם הכושל בתוך פחות מ-4 שנים.
דור 5
הדור החמישי של הפאסאט שינה כיוון ובמקום מכונית משפחתית פשוטה למראה וענייה באבזור שאפיינו את הדורות היוצאים, התגלתה מכונית יוקרתית למראה ונחשקת יותר. בקיצור, אאודי עם לוגו של פולקסווגן בחזית. לשם כך, פותחה המכונית על רצפה מוארכת ששירתה את אאודי A4 החדשה, שעליה נבנתה מכונית גדולה יותר שהתמקמה מבחינת המידות בין ה-A4 ל-A6, והציעה עיצוב מודרני ואף מסובב ראשים (דבר נדיר באותם שנים בפולקסווגן), מקדם גרר של 0.27cd שנחשב לשיא במכוניות נוסעים, תא נוסעים מרווח במיוחד הודות לבסיס גלגלים של 270 ס"מ, שבאותם ימים היה גדול יותר לא רק מכל מכוניות ה-2.0 ליטר היפניות, אלא גם משל וולוו S70 וסאאב 9000 היוקרתיות. בתוך תא הנוסעים איכות החומרים וההרכבה הזכירו מכוניות יוקרה עם שלל משטחי פלסטיק רך למגע, ישיבה בכורסת הנהג חשפה עיצוב מזמין ותאורת הפנים (כולל לוח השעונים) היתה בצבע סגלגל מרשים במיוחד. אל אלו הצטרפו גימורי כרום יוקרתיים לידיות פתיחת הדלתות ומסביב לתיבת ההילוכים, וחבילת בטיחות שכללה 4 כריות אוויר ו-ABS כסטנדרט. לקינוח, גם המחיר היה זול משמעותית מאאודי. בנוסף, היצרן התגאה בתהליך הגלוון המלא שעבר הרכב שסייע לו להעניק 11 שנות אחריות נגד חלודה. למרות התדמית היוקרתית, גרסת הכניסה (BASIC) צוידה רק בצמד חלונות חשמל…
היצע הדגמים בישראל וה-TDI הראשון של פולקסווגן בארץ
עם תחילת השיווק בישראל בינואר 1997, הוצעה הפאסאט (בגרסאות סדאן וסטיישן) עם מנוע 1.6 ליטר 8 שסתומים פשוט יחסית שהפיק 100 כ"ס, שודך לתיבת הילוכים ידנית או אוטומטית 4 הילוכים (15.2 שניות ל-100 קמ"ש בדגם האוטומטי) והיה מן הסתם לדגם הפופולרי ביותר במשפחה בתחילת הדרך. מעליו הוצעה הפאסאט 1.8 ליטר טורבו 20 שסתומים שהפיקה 150 כ"ס, הוצעה בגרסה ידנית בלבד (8.7 שניות ל-100 קמ"ש ו-223 קמ"ש מרביים) והיתה המהנה לנהיגה במשפחת הדגמים אם כי בפירוש לא ספורטיבית בהתנהגות. הגרסאות הבכירות היו בכלל הטורבו-דיזל TDI עם מנוע הדיזל המתקדם של פולקסווגן שהוכיח לראשונה שדיזל לא חייב להיות פחות טוב מבנזין. הדגם שווק בתחילה עם מנוע 1.9 ליטר שהוצע בהספק של 110 כ"ס ושודך לתיבת הילוכים ידנית (11.7 שניות ל-100 קמ"ש) או אוטומטית (11.9 שניות ל-100 קמ"ש) וסיפק צריכת דלק שנעה סביב ה-15 ק"מ לליטר בממוצע. בשנת 1998 השתדרגה גרסת ה-1.8T ליטר גם בתיבת הילוכים אוטומטית 5 הילוכים מסוג טיפטרוניק (שכללה אפשרות לתפעול ידני של ההילוכים). מאוחר יותר הגיעה גם גרסת 1.8 ליטר אטמוספרית 125 כ"ס זולה יותר. בשנת 2001 עברה המכונית מתיחת פנים מקיפה שכללה עיצוב ואבזור מעודכנים ושדרוג המנועים עם דגמי 1.9 ליטר דיזל בהספקים של 100 או 130 כ"ס, 2.0 ליטר בנזין 115 כ"ס שכוונה בעיקר לציי רכב, וגם הצטרפה גרסה ספורטיבית V5 עם מנוע 2.3 ליטר 170 כ"ס, ולצידה דגמי V6 עם מנוע 2.8 ליטר 193 כ"ס והנעה כפולה שכוונו לקטגוריות גבוהות יותר.
1997: פולקסווגן פאסאט 1.8T במבחן דרכים מקומי. צילום: יואל פרלמן, מגזין "אוטו"
השקה לעיתונאים בישראל: נהיגה מהמרכז לאילת דרך ראש פינה…
בצ'מפיון מוטורס היבואנית הבינו שיש להם להיט בדרך, עם רכב שמציע איכויות שלא היו מוכרות בסגמנט ואף מחיר תחרותי, ובהשקת הדגם לעיתונאים בינואר 1997, הוחלט לבצע השקת נהיגה כמו שהיה מקובל בחו"ל (ויחסית נדיר בארץ באותם ימים) בהשתתפות כל ארבעת הדגמים שהוצעו בארץ, במסלול ארוך במיוחד שכלל נסיעה ממרכז הארץ לאילת, אך דרך נהריה וראש פינה… חגיגת ההשקה אגב התקלקלה מעט כאשר משטרת התנועה הצליחה לעצור בדרך עיתונאים ולחלק להם דו"ח על מהירות מופרזת. להגעה ליעד הסופי באילת דגמי הדיזל הגיעו בקלות, בעוד שדגמי הבנזין הזדקקו לתדלוק אחד בדרך.
תא נוסעים מרשים מאוד לאותם ימים
עשתה היסטוריה במשטרת ישראל
פולקסווגן פאסאט דור 5 תיזכר גם כמכונית שעשתה היסטוריה במשטרה: במכרז של משטרת ישראל עבור ניידות התנועה שלה, נבחרה הפאסאט יחד עם טויוטה קרינה ומאזדה 626 כניידות הבאות של המשטרה, כאשר הפאסאט שנבחרה היתה מגרסת הדיזל TDI. מדובר היה בפעם הראשונה שהמשטרה אימצה ניידת עם מנוע דיזל, וגם שוטרים בכירים בדרגת ניצב יכלו לבחור מאוחר יותר (2004) בין פולקסווגן פאסאט TDI, הונדה אקורד Ex ומאזדה 2.3L 6. במקביל זכתה גם המכונית במכרז של מנכ"לי משרדי הממשלה, כיכבה בשוק המוניות שאימץ את דגמי הדיזל החסכוניים, ומעל לכל נרכשה בכמויות גדולות גם בשוק הפרטי, עם שלל רופאים, עורכי דין, רואי חשבון ומנכ"לים של חברות רבות בשוק שאימצו בחיבה את "האאודי החדשה" שצוידה בסמל עממי יותר של פולקסווגן והציעה נוחות נסיעה משובחת, תא נוסעים מרווח ואיכותי, ותדמית יוקרתית בלי לוגו מנקר עיניים ועדיין במחיר תחרותי.
2001: פולקסווגן פאסאט מונית דור 5 בירושלים. צילום: משה מילנר לע"מ
תמחור
עם הגעתה לארץ הוצעה הפאסאט 1.6 ליטר אוטומטית (הדגם הפופולרי בתחילת הדרך) במחיר אטרקטיבי של 100,000 שקלים. כאמור מדובר היה בסוג של אאודי עם לוגו עממי שהציעה חלופה זולה יותר לדגמי יוקרה ואף נתנה פייט למתחרות היפניות במחיר. מחיר אאודי A4 עם יחידת כח זהה 1.6 ליטר אוט' עמד על 128,875 שקל. ב.מ.וו סדרה 3 עם מנוע 1.6 ליטר עלתה 134,300 שקל וגם אם נסתכל על מחירי היפניות: מאזדה 626, שהיתה כבר וותיקה למדי בשוק, עלתה-109,900 שקל וטויוטה קארינה עלתה 109,900 שקל, בהחלט אפשר לזהות כאן עסקה תחרותית בפולקסווגן. הפאסאט 1.8 ליטר טורבו ידנית 150 כ"ס עלתה אגב רק 6,000 שקל יותר מגרסת ה-1.6 ליטר אוט', וזכתה גם היא למכירות נאות יחסית, בתקופה בה רכב מנהלים עם תיבה ידנית לא נחשב עדיין לקללה בארץ.
פרסומת פולקסווגן פאסאט 2002
הצליחה?
יבואנית פולקסווגן היתה הראשונה בארץ שיצאה בשנות ה-90 במסע פרסום לדגמי משפחתיות דיזל, לאחר שמשרד התחבורה ביטל את האיסור למכירת דגמי דיזל ללקוחות פרטיים. את אירוע השקת הפאסאט החדשה בארץ, סיכמה היבואנית עם 200 הזמנות לדגם החדש בתוך יומיים בלבד, כאשר כמעט מחצית מהן היו מדגמי הדיזל (!). כבר במחצית הראשונה של 1997, שנת השיווק הראשונה של הפאסאט החדשה, העפילה המכונית לראש קטגוריית מכוניות המנהלים, עם 728 מסירות והקדימה את טויוטה קארינה שמסרה 400 מכוניות ומאזדה 626 עם 397 מסירות. פחות משנה לאחר השקתה, הגיע הדור החדש של מאזדה 626 שהוגדר כמולטי משפחתית והוצע במחיר שובר שוק, שעימו זינקה מאזדה לראשות הקטגוריה ובפער ענק (4,066 מסירות בשנה!), אך כמכונית מנהלים אמיתית הפאסאט היתה נוסחה מנצחת והמשיכה להימכר בכמויות נאות מדי שנה (1,536 מסירות בשנת 1998!) ולהציע את מכונית המנהלים המרשימה ומכובדת ביותר בסביבה. עם תחילת המילניום החדש התחזקו שוב מכירות הפאסאט ואת שנת 2001 סיימה המכונית (בדגם המחודש שלה) עם שיא של 3,884 מסירות ומקום 9 ברשימת המכוניות הנמכרות בישראל! במבחני דרכים שנערכו לה באותה תקופה היא נבחרה כמכונית המנהלים הטובה ביותר, ובשנת 2001 לאחר מתיחת הפנים, במבחן השוואתי היא נבחרה כמנצחת יחד עם פיג'ו 406 במבחן שכלל גם את הונדה אקורד וטויוטה אוונסיס.
פולקסווגן פאסאט דור 5 בבאקה אל ערבייה 2004. צילום: משה מילנר, לע"מ
אמינות
לאורך השנים הפגינה הפאסאט עמידות ואמינות טובים יחסית, אך אלו היו תלויים בעיקר בהקפדה על הוראות היצרן וטיפול מסור במוסכי החברה שהבטיח אמינות גבוהה יותר. הבעיה היתה שחלק גדול מהלקוחות ניסו לחסוך בעלויות האחזקה הלא ממש זולות במוסכים, ומכאן הדרך לקיצור האמינות היתה מהירה ונרשמו לאורך השנים המון תלונות על אמינות המנועים ותיבות ההילוכים, כאשר גם במשטרה וגם בקרב נהגי מוניות דגמי ה-TDI אמנם עברו מאות אלפי ק"מ, אך סבלו מרגישות להתעללויות מצד הנהגים שהובילה לעלויות אחזקה גבוהות במיוחד. גם מגדש הטורבו היה רגיש ודרש לאחר נסיעה ארוכה המתנה של חצי דקה בעמידה לפני כיבוי המנוע, דרישה שמרבית הלקוחות התעלמו ממנה, ואל אלו הצטרפו מיקום נמוך של אגן השמן (בעיקר ב-TDI) שהיה חשוף לפגיעה במפגש עם מדרכות גבוהות, רגישות של המנועים לשימוש בנוזל קירור שאינו מקורי של פולקסווגן שגרם לנזקים בראש המנוע ותקלות במנגנוני חלונות החשמל.
עדיין לא ממש נדירה על הכביש. כאן מהדגם שלאחר מתיחת הפנים.
תשרוד לאספנות?
הדור החמישי של פולקסווגן פאסאט שווק עד לשנת 2005, היה אחד מרבי המכר של הקבוצה וממנו נמכרו כאן כמה אלפי מכוניות. נכון להיום מרבית הדגמים של הדגם המקורי (1997-2000) כבר ירדו מהכביש, אך עדיין לא נדיר לפגוש את דגמי מתיחת הפנים משנת 2001 והלאה נוסעים על הכביש. נכון ליום פרסום הכתבה, נצפו 14 מודעות למכירה בלוח יד 2 מהדור החמישי, 3 מהן מהדגם לפני מתיחת הפנים, וכמעט כולן עם ק"מ מאוד מכובדים (רובן מעל 300,000 ק"מ ואחת עם קרוב לחצי מיליון ק"מ). האם יש מישהו בארץ שמתכנן לשמור אחת כזאת לאספנות? סיכוי נמוך כנראה וחבל.
