שוק מכוניות הסופרמיני יצא לדרך באירופה עם הצגת פיאט 127 בשנת 1971. שנה מאוחר יותר הוצגה לראשונה גם רנו 5 ויחד עם משבר הנפט העולמי של 1973, קיבלו כל דגמי הסופרמיני דחיפה משמעותית והחלו לפרוח בשוק שאימץ בחיבה דגמים קטנים, יעילים וחסכוניים בדלק. בשנת 1975 הצטרפה גם פולקסווגן פולו למבחר ושנה מאוחר יותר הצטרפה גם פורד פיאסטה, שכמו המתחרות זכתה להצלחה עצומה במכירות. בסוף השבוע החולף, הודיעה פורד על כוונותיה להפסיק את ייצור הפיאסטה בקיץ הקרוב לאחר 47 שנות שירות ו-7 דורות, בהן מכרה הפיאסטה קרוב ל-23 מיליון רכבים בעולם. אז לכבוד הידיעה על "תום עידן הפיאסטה", חזרנו לדור הראשון של הדגם במדור הנוסטלגי שלנו.
פורד פיאסטה מגיעה לראשונה לישראל
שנה לאחר שהחלה את דרכה בעולם, בחודש ספטמבר 1977 החלה יבואנית פורד ("החברה הישראלית לאוטומובילים") בשיווק הפיאסטה בישראל, עם משלוח ראשון של 100 מכוניות שהגיע לארץ והשקת הדגם לעיתונאים באולם "גן אורנים". היבואן התגאה בכך שהמכונית הקטנה של פורד פותחה בהשקעה של מיליארד דולר במטרה להיות הטובה בקטגוריה, ומאז שהושקה באירופה כבר נהנית מהצלחה עם יותר מ-300,000 מכוניות שנמכרו. עבור פורד, מדובר היה במכונית הקטנה ביותר שייצרה החברה, שהתמקמה מתחת לאסקורט המשפחתית ופותחה במשותף ע"י מרכזי הפיתוח של היצרן בגרמניה ואנגליה. לארץ היא הגיעה בשלב הראשון ממפעל ההרכבה של החברה בספרד. השם "פיאסטה" אגב, נבחר ע"י הנרי פורד השני שאישר את ייצור הדגם, לאחר שהשם המקורי שנבחר היה בכלל "בראבו".
ספטמבר 1977: פרסומת ראשונה לפורד פיאסטה בישראל
גרסת 3 דלתות בלבד
הדור הראשון של הפיאסטה הציע עיצוב מודרני לזמנו ובהתאם לתקופה הוצע בגרסת מרכב 3 דלתות בלבד. גם המידות היו מקובלות לקטגוריה עם 3.56 מטרים לאורך, 1.56 מטר לרוחב, 1.36 מטר רוחב ובסיס גלגלים של 228 ס"מ, שהעניקו תא נוסעים מרווח יחסית למשפחה באותם שנים שהדרישות מרכב היו צנועות. הדגם שווק בתחילה בארץ כשהוא מצויד במנוע בנזין 957 סמ"ק ארבעה צילינדרים, שהפיק 45 כ"ס ושודך לתיבת 4 הילוכים ידנית. התאוצה ל-100 קמ"ש ארכה 19 שניות, המהירות המרבית עמדה על 130 קמ"ש וצריכת הדלק על 14.7 ק"מ לליטר בממוצע. "המכונית הזאת צורכת בנזין בקמצנות" תיאר אותה בזמנו היבואן. הפיאסטה גם הציעה רמת בטיחות גבוהה עם בלמי דיסק קדמיים, מוט הגה קורס בשעת תאונה וחיזוקים שונים של המרכב, והדגם הוצע ב-2 רמות גימור לבחירה: "L" הבסיסית ו- "S" המאובזרת יותר. הדגם נהנה מעלויות אחזקה נמוכות עם טיפול ראשון לאחר 2,500 ק"מ, ואחריו טיפולים שוטפים כל 10,000 ק"מ.
1982: 2 פיאסטות דור 1 עומדות ברמזור. צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד
1980: מצטרפת גרסת 1,100 סמ"ק
בחודש נובמבר 1979 התרחבה משפחת הפיאסטה בארץ עם התחלת שיווקה של גרסה מחוזקת יותר שצוידה במנוע בנזין 1,117 סמ"ק והציעה ביצועים משופרים עם הספק של 55 כ"ס, תאוצה ל-100 קמ"ש ב-16.1 שניות ומהירות מרבית של 145 קמ"ש. צריכת הדלק שלה עמדה על 13 ק"מ לליטר בממוצע. בשלב זה נוספה לפרסומות הדגם גם העובדה שהפיאסטה מכרה כבר יותר ממיליון מכוניות בעולם ובשלב מאוחר יותר הגיעה לארץ גם גרסה מהודרת יותר של הרכב ( פיאסטה "סלון") שכללה גם משענות ראש למושבים הקדמיים, ריפוד בד מהודר יותר, מושבים מתכווננים וחגורות בטיחות שחוזרות אוטומטית למקום.
1980: גרסת 1.1 ליטר חזקה יותר מצטרפת להיצע הדגמים בארץ.
יקרה מהממוצע
הפיאסטה היתה מבין היקרות בקטגוריית הסופרמיני בארץ. כך למשל, בשנת 1982 עמד מחירה של הפיאסטה 1.1 ליטר על 207,000 שקל, מחיר שהיה גבוה מכל המתחרות: פולקסווגן פולו הוצעה ב-201,000 שקל, סיטרואן ויזה ב-172,000 שקל, פיאט 127 ספורט ב-165,000 שקל ופיג'ו 104 ב-177,000 שקל. גם המתחרה הבריטית אוסטין מטרו בגרסת ה-S החזקה שלה היתה זולה יותר עם תג מחיר של 187,000 שקל, וחלקן שווקו גם בגרסת 5 דלתות משפחתית ושימושית יותר. יחד עם זאת המכונית נהנתה מפרסום מאסיבי בעיתונות באותם שנים, ובגרסת ה-1.0 ליטר הפשוטה היתה גם חביבתם של ציי הרכב וחברות ההשכרה שרכשו אותה בכמויות גדולות.
1984: פיאסטה לכל הייטקיסט נוסח שנות ה-80. חברת IBM מפרסמת פיאסטות למכירה. צילום מתוך אתר הספריה הלאומית.
המכונית של דורון ג'מצ'י
בשנת 1983 נבחר שחקן הכדורסל של מכבי ת"א דורון ג'מצ'י לספורטאי המצטיין ומלך הסלים מטעם "ידיעות אחרונות", תואר שזיכה אותו לפורד פיאסטה למשך שנה במתנה כרכב שכור מחברת "הרץ". "קצת קשה לבחור בגובה 1.96 מטר לקפל את הרגליים בתוך פיאסטה, אבל זה היה בחינם…" תיאר כתב עיתון "כותרת ראשית" את ג'מצ'י והרכב בכתבת ראיון משנת 1984.
1983: הפיאסטה משתדרגת רגע לפני שמוחלפת בדור חדש.
שרדה לאספנות?
הדור הראשון של פורד פיאסטה שווק בארץ בשנים 1978-1983 עד שהוחלף בדור שני. לאורך השנים ולמרות תג מחיר שהיה גבוה בד"כ ממרבית המתחרות, נהנתה הפיאסטה מתדמית חיובית בארץ ואמון הצרכנים ואלפי יחידות שלה שעלו כאן לכבישים, הפכו אותה לאחת המכוניות הפופולריות באותם שנים. מרבית הלקוחות של הדגם גם מספרים על אמינות יוצאת דופן ומכונית שפשוט נסעה ונסעה כמעט ללא תקלות. במבחני הדרכים המקומיים שבוצעו לה כאן היא זכתה לשבחים בסעיפי ההיגוי, השימושיות, צריכת הדלק וקלות הנהיגה, ובסעיף התורפה סבלה בעיקר מביקורת על נוחות הנסיעה. הפיאסטה המקורית כבר מזמן נעלמה מכבישי ישראל ועד כה לא מצאנו עדות לאחת כזאת ששרדה וקיבלה רישוי אספנות, בניגוד לדור השני שלה שידוע בוודאות על רבות ששרדו עד היום.
- עדכון 7/11/22: בבדיקה במאגרי משרד הרישוי התגלה שיש 23 פיאסטות דור ראשון שנוסעות עם טסט בתוקף, כאשר 6 מהן משנות המודל 1978-9.
