צילום תמונה ראשית: יואל פלרמן, מתוך מבחן דרכים במגזין "אוטו" יוני 1998
לאחר שנהנתה דייהטסו מהצלחה מרשימה בשוק הישראלי במחצית הראשונה של שנות ה-90, שהציבה אותה בצמרת מכירות הרכב בישראל, במחצית השניה של העשור פחתו משמעותית המכירות עם הפסקת שיווקה של דייהטסו אפלאוז וירידה משמעותית במכירות השרייד שהתקשתה להתחרות מול גל מכוניות הסופר מיני המודרניות שהגיעו מאירופה. גם המעורבות הגדולה של טויוטה בעלת הבית של דייהטסו, שהחליטה למקד את היצרן בעידן חדש של מכוניות קטנות (שזו היתה התמחותו) אך פחות שגרתיות לא ממש עזרה. הראשון להגיע בדור החדש היה דייהטסו טריוס שהגיע בשנת 1998 והציע לראשונה ג'יפון 4X4 עירוני אוטומטי במחיר של משפחתית 1600 ממוצעת, עסקה שהפכה אותו בין לילה ללהיט מקומי. מספר חודשים מאוחר יותר, נחת כאן גם הדור הראשון של דייהטסו סיריון שניסה את כוחו בשוק הקטנות.
דייהטסו סיריון מגיע לישראל
בקיץ 1998 השיקה טלקאר היבואנית את הסיריון (אך כדגם 1999) שהציע עיצוב מודרני ומקורי, ושדרוג ענק מול השרייד היוצאת, משעממת וחסרת החן, אבל כזה שהקהל הישראלי לא ממש ידע איך לאכול אותו, ונדמה היה שעידן היפניות הקטנות (שרייד, סוויפט וג'אסטי) שהיו להיטי המחצית הראשונה של שנות ה-90 הגיע לקיצו, כאשר קהל היעד לא הסתפק כבר רק במכונית אמינה, עמידה וסחירה, אלא חיפש גם אחר נוחות נסיעה גבוהה, התנהגות כביש טובה ותא נוסעים איכותי יותר שאפיינו דווקא דגמים אירופאים. גם המידות של הסיריון היו חריגות: גדולה יותר ממכוניות מיני, אך קטנה יותר מדגמי סופר-מיני, עם 3.67 מטר לאורך, 1.59 מטר רוחב ו-1.45 מטר גובה. עם בסיס גלגלים של 234 ס"מ, היא סיפקה תא נוסעים צפוף יחסית לצד תא מטען בנפח 235 ליטר בלבד. יחד עם זאת, עם חזית שעוצבה בסגנון פנים מחייכות, יחידות תאורה ראשיות בצורת טיפה ושלל עיטורי כרום שהקיפו את הרכב, מדובר היה במכונית עירונית מרשימה למדי.
היה מנוע?
נקודת תורפה נוספת של הדגם עם התחלת השיווק היתה יחידת הכח הצנועה מדי, שכללה מנוע בנזין 1.0 ליטר 3 צילינדרים שהפיק 56 כ"ס ו-9 קג"מ שהוצע בשילוב לתיבת הילוכים ידנית 5 הילוכים או אוטומטית 4 הילוכים. גם כאן המכשול היה בעיקר בשל דעות קדומות שליוו את הקהל היעד שסבר ש-1.0 ליטר זה מעט מדי עבור מכונית מהסוג הזה, ואכן הביצועים לא היו מלהיבים עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב- 15 שניות בגרסה הידנית ו-16.5 שניות בגרסה האוטומטית, לצד מהירות מרבית של 145 קמ"ש (140 באוט').
הדגם הוצע ב-2 רמות גימור לבחירה: CL הבסיסית שכוונה בעיקר לחברות השכרה וכללה הגה כח, מזגן מקורי, כיוונון מראות חשמלי וצמד כריות אוויר, ו-CX המאובזרת יותר שכללה גם 4 חלונות חשמל, נעילה מרכזית, מערכת שמע מקורית וטסות לגלגלים.
שנת 2000 – הסיריון הופכת לקטנה האוטומטית החזקה בישראל
בקיץ 2000 החל היבואן בשיווקה גם של הסיריון CZ אשר צוידה במנוע 1.3 ליטר 16 שסתומים שהפיק לא פחות מ-102 כ"ס ו-13.4 קג"מ, שהפך אותה זמנית למכונית הקטנה האוטומטית החזקה בישראל. יחד עם משקל קליל של 870 ק"ג, סיפקה הסיריון המחוזקת ביצועים נאים עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-11.1 שניות ומהירות מרבית של 165 קמ"ש. בתא הנוסעים היא כללה גם מושבים מעט יותר ספורטיביים ולוח מחוונים עם רקע לבן, ולחידוד האווירה הספורטיבית גם מתגים להעברת הילוכים מההגה בסגנון של מכוניות פורמולה 1 באותם ימים. המחיר אגב, היה גבוה רק ב-3,000 שקל מגרסת ה-1.0 ליטר, מה שהפך אותה מן הסתם לבחירה המועדפת כאן. במבחן השוואתי במגזין "הגה" בו השתתפה נגד פיאט פונטו ספייס, רנו קליאו B, טויוטה יאריס ואופל קורסה, אמנם סיפקה הסיריון את התאוצה הטובה ביותר מהמקום ואף הפגינה חיסכון מרשים בצריכת הדלק, אך סיימה במקום האחרון בשל תא נוסעים לא איכותי וצפוף, מתלים נוקשים מאוד, אחיזת כביש לא מוצלחת ומנוע רועש שאמנם הצטיין בתאוצה מהמקום, אך בתאוצות ביניים נפל מהמתחרות החלשות יותר.
2002 – מתיחת פנים
באביב 2002 נחתה בארץ הסיריון המחודשת לאחר שעברה מתיחת פנים מקיפה של אמצע החיים. החזית של הרכב עוצבה מחדש וכללה יחידות תאורה בסגנון פורשה, פגוש מאסיבי יותר בחזית, תוספת של ספוילר אחורי ואגזוז גדול יותר שתרמו למראה הספורטיבי. היו שאהבו את הניתוח הפלסטי שעברה המכונית, אך רבים טענו שהמכונית איבדה את הקסם והמתיקות והתכערה. גם אני חשבתי נעשה לה עוול. גם תא הנוסעים עוצב מחדש וכלל שדרוג של איכות החומרים. במקביל למתיחת הפנים, פסק השיווק של הדגם הבסיסי.
2002 – מתיחת פנים משמעותית לדגם. לא כולם התחברו למראה המעודכן. צילום: גולן מקס, מגזין "הגה" מאי 2002.
הצליחה?
הדור הראשון של הסיריון לא הצליח להתברג בין רבי המכר של הקטגוריה, אך עדיין הסתפק במספרים נאים עם 6,387 מכוניות שנמסרו כאן, כאשר שנת השיא היתה שנת השיווק הראשונה (99') בה עלו כאן לכביש כ-2,408 רכבים, לא מעט הודות לכמות גדולה של מכוניות שהגיעו לחברות השכרת הרכב. שנה מאוחר יותר, שער היין הגבוה הקפיץ את מחירה משמעותית והלקוחות עברו בעיקר לדגמים האירופאים שהובילו את מכירות הקטנות. בחלוקה לפי מכירות, כ- 4,137 מכוניות נמכרו כאן מדגמי הסיריון עם מנוע ה-1.0 ליטר הצנוע, מהן 3,056 אוטומטיות ו-2,250 מכוניות נמכרו כאן עם מנוע ה-1.3 ליטר החזק, כולן אוטומטיות. לאורך השנים התאפיינה הסיריון בעמידות ואמינות גבוהים ונחשבה גם לחסכונית בדלק, אך מעט יקרה לאחזקה מהממוצע בסעיף עלויות החלפים. דגמים שהיו בבעלות פרטית נמכרו לרוב בקלות במחירון, כאשר יוצאי חברות השכרה נדרשו לגמישות גבוהה במחיר ובזמן המכירה.
אל תשליכני לעת זקנה…
שורדת?
הדור הראשון של דייהטסו סיריון שווק בארץ בשנים 1999-2005 וממנו נמכרו כאמור 6,387 מכוניות, מספר שאמנם נאה מצד אחד, אך נמוך ביחס לציפיות ולפתיחה המוצלחת שאפיינה בתחילת הדרך את הדגם. את ההצלחה המיוחלת אגב השיג הדור השני של הסיריון שנחת בארץ ב-2005 ובזכותו הוכפלו מכירות המותג באותה שנה. נכון להיום, הסיריון לא נעלמה לחלוטין מהכביש אך מרבית המכוניות שעדיין נעות כאן הן מהדגם שלאחר מתיחת הפנים של 2002. לפי נתוני משרד הרישוי שרדו כ-790 מכוניות מהדור הראשון של הסיריון, עדות לאמינות הגבוהה של הרכב, כאשר רק 17 מהשורדות מצוידות בגיר ידני. האם הסיריון תזכה לרישוי אספנות בעוד כמה שנים? סיכוי קלוש אך בהחלט קיים.
- תודה לצבי תמרי על הסיוע בנתונים.
