ניסאן היתה יצרנית הרכב היפנית הגדולה האחרונה שהגיעה לישראל, כאשר בתחילת 1992, בעקבות מהלך דומה שעברו טויוטה ומאזדה, החליטה גם היא להתעלם מהחרם הערבי ולהתחיל בשיווק דגמיה בישראל. בארץ היא בחרה בחברת קרסו מוטורס שתשמש כיבואנית שלה, שהקימה בתחילת הדרך חברת בת לשיווק דגמי ניסאן שענתה לשם "פסיפיק מוטורס".
ניסאן סאני ישראל מגיעה לישראל לצורכי תקינה. מתוך כתבה של עיתון חדשות 1 במרץ 1992.
"מכונית המרגלים המושלמת"
בניגוד למאזדה וטויוטה שהקדימו אותה בשנה ונכנסו לארץ עם מספר דגמים כבר עם תחילת השיווק, במותג ניסאן החלו את הפעילות עם דגם אחד בלבד : ניסאן סאני , משפחתית עממית שהגיעה להתחרות בשוק המשפחתיות החזק ביותר בארץ באותם שנים. המכונית הראשונה הגיעה לארץ לתקינה כבר בחודש פברואר 1992 אולם השיווק החל רק בקיץ אותה שנה, כדגמי '93. הפתיחה היתה צולעת יחסית: הסאני היתה מכונית משעממת למראה ורבים הגדירו אותה אף כחסרת חן לחלוטין, נתון בעייתי למותג רכב שמתחיל את דרכו במדינה חדשה ומתקשה לייצר נחשקות. גם היבואן היה מודע לעיצוב הלא ממש מושך של הרכב, ודאג שרכב ההדגמה יצויד בחישוקי מגנזיום וספוילר אחורי שיעניקו לו מראה קצת יותר קרבי… כאשר לקח אותה עיתון "חדשות" למבחן דרכים, הגדיר שאול גלאי ז"ל הכתב את הרכב כ-"פיהוק אחד גדול" ואף טען שלקח אותה למבחן באיחור של חודשים ארוכים מאז שהגיעה כי העיצוב דחה אותו, וסיכם אותה במשפט "מכונית המרגלים המושלמת" משום שגם אם תחנו אותה ברחוב ריק ממכוניות, אף אחד לא ישים לב אליה…
ניסאן סאני במבחן, מתוך עיתון "חדשות" יוני 1993.
היצע הדגמים בארץ
עם תחילת השיווק בקיץ 1992, התייצבה הסאני בגרסת סדאן שצוידה במנוע בנזין 1.6 ליטר עם קרבורטור שהפיק 90 כ"ס ותיבת הילוכים ידנית בלבד, שהציעה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-10.7 שניות לצד מהירות מרבית של 180 קמ"ש. בתחילת 1993 הגיעה לארץ הסאני המוזרקת ויחד איתה גם הגרסה האוטומטית, עם הספק מנוע משודרג של 102 כ"ס, שקיזזה את התאוצה ל-100 קמ"ש ל-10.2 שניות בדגם הידני ו-12.3 שניות בדגם האוטומטי (4 הילוכים), ויחד עם שלדה מוצלחת (ששרתה גם בשינויים קלים את הסאני GTI-R, מכונית ספורט שנחשבה בזמנו בעולם כמתחרה ללנצ'יה דלתא אינטגרלה…). סיפקה המכונית אפילו הנאה מסוימת מהנהיגה. מעבר לכך, מדובר היה במכונית עם בידוד רעשים מוצלח וביחס למתחרות מיפן נחשבה לשקטה יחסית. הדגם שווק בארץ ברמת גימור "LX" בסיסית וערומה למדי מאבזור, ובגרסת SLXi שכללה את כל החשמול המוכר, צלחות לגלגלים, פגושים בצבע הרכב, מד סל"ד ועוד. בסעיף הבטיחות צוידה המכונית בארבעה בלמי דיסק ו-ABS. בשנת 1994 הצטרפה גם גרסת 5 דלתות שימושית יותר, אך גם מכוערת יותר, שלא זכתה ממש לביקוש ונמכרה במספרים נמוכים במיוחד.
הגרלת "מהפכניסאן" – צילום: ישראל סאן ארכיון הרווארד
שיווק יצירתי
בהיעדר עיצוב מפתה שיסחוף אחריו את ההמונים, או ביצועים טובים מהמתחרות, בחר היבואן למקד את השיווק של הדגם תחת סיסמאות שונות שהיו אמורים לשכנע את הישראלי הממוצע. אם טויוטה היתה "היפנית מספר אחת בעולם", הונדה "הציתה את הדמיון", מאזדה היתה עם "החדשות הטובות בעולם" ומיצובישי "יש בה הכל", אז ניסאן התמקדה ב-" משנים חוקים בתנועה" (סיסמא שאף אחד לא זוכר היום בניגוד למתחרות) ו-"יצרנית המכוניות היפניות השניה בגודלה בעולם", כדי להבהיר לישראלי שהיא הרבה יותר גדולה מכל המותגים היפנים אותם חיבב באהבה למעט טויוטה. גם מסע הפרסום כלל משפטים כמו: "חוקי המסחר עם יפן השתנו" ו- "הישראלים יקבלו את הסאני עם הזרקת דלק במחיר נמוך מכל יפנית מהשורה הראשונה". כחלק ממסע הפרסום, ערך היבואן את אירוע "מהפכניסאן" בו פרסם בעיתונות מודעה, בה התבקשו לקוחות להכניס פרטים ולשלוח לחברה להגרלה, בה יוכלו לזכות בסאני חדשה. אלפי מכתבים הגיעו ליבואן ובסופה של ההגרלה נמצא הזוכה המאושר.
הזוכה המאושר בהגרלת ניסאן סאני 1993. צילום: ישראל סאן, ארכיון הרווארד
תמחור אטרקטיבי
עם הגעתה של הגרסה האוטומטית לישראל בתחילת 1993, עמד מחירה של המכונית על 64,000 שקלים (4,000 שקל פחות לגרסה הידנית), מחיר זול יחסית למתחרות מיפן, כאשר מלכת השוק מיצובישי סופר לנסר הוצעה ב-67,150 שקל, טויוטה קורולה הוצעה ב-80,250 שקל, הונדה סיוויק ב-79,450 שקל ומאזדה 323F עלתה 67,900 שקל.
ניסאן סאני בפרסומת ראשונה בישראל ובמבצע השקה עם 4,000 שקל הנחה.
הצליחה?
ניסאן סאני הסתפקה בהצלחה בינונית בלבד בישראל, כאשר את עיקר מכירותיה סיפקו מוניטין האמינות היפנית שתמיד עוזר להביא לקוחות בארץ, מחיר זול יחסית וחברות ההשכרה שרכשו את הדגם בכמויות נאות יחסית בתחילת הדרך. את שנת השיווק הראשונה שלה בארץ סיימה המכונית עם קרוב ל-1,000 מסירות, ובסה"כ עלו ממנה לכביש כמה אלפי יחידות עד לסיום השיווק בשנת 1996 והחלפתה ע"י האלמרה. עם השנים התגלתה הסאני כמכונית אמינה מאוד וכמעט ללא בעיות משמעותיות, וגם תא הנוסעים שלה נחשב לאיכותי ועמיד בשמש הישראלית. נכון להיום, הדגם נכחד כמעט לחלוטין מהכבישים והסיכוי למצוא אותה בעוד שנה וחצי כרכב אספנות, נראה לעת עתה קלוש במיוחד. נכון ליום פרסום הכתבה, לא נצפתה אף מכונית למכירה בלוחות היד 2.
