נוסטלגיה לשבת: סיטרואן סקסו -"מכונית קטנה לאנשים שנמאס להם ממכוניות קטנות"…

מחליפת ה-AX איבדה את המקוריות והחדשנות של סיטרואן ולמעשה היתה פיג'ו 106 בתחפושת. היא ניצחה מבחנים השוואתיים והוצעה גם בגרסאות VTS ספורטיבית ודיזל שהציעה יותר מ-1,000 ק"מ למיכל דלק. למרות הכל, היא נכשלה במכירות. סיפורה של סיטרואן סקסו.

ששי כהן 03 ביונ, 2022
סיטרואן סקסו

שנות ה-90 היתה תקופה בה סיטרואן שינתה כיוון, התנערה כמעט לחלוטין מפיתוח דגמים מקוריים וחדשניים אשר לרוב הסבו לה נזקי מוניטין בשל שלל בעיות אמינות, והתרכזה בהצגת דגמים חדשים אל לב הקונצנזוס, אשר יסייעו לשיקום התדמית והמכירות. בתחילת 1996 נרשם השיא באסטרטגיית היצרן החדשה, עת הושקה סיטרואן סקסו, מכונית הסופר-מיני החדשה של היצרן, שהחליפה את סיטרואן AX הוותיקה. כמו הקסנטיה שקדמה לה, גם הסקסו זכתה לשם אמיתי ולא של אותיות (AX,BX,ZX וכו'), אך לצערם של עיתונאי הרכב שהגיעו להשקת הדגם העולמית בספרד, הם לא גילו סיטרואן חדשה, אלא אחות תאומה לפיג'ו 106.


סיטרואן סקסו מגיעה לישראל

בקיץ 1996 השיקה דוד לובינסקי היבואנית את הסקסו בישראל, שהצטרפה לקטגוריית מכוניות הסופר-מיני שם חיכו לה להיטים מקומיים כמו פיאט פונטו, פולקסווגן פולו, דייהטסו שרייד ואחרים. הרבה תלונות הופנו בארץ ובעולם לגבי העיצוב של הסקסו, אשר חלקה שלדה ומכלולים רבים נוספים עם ה-106 והציעה עיצוב דומה מאוד וגם רחוק מלהיות מפתה. עם 3.73 מטר לאורך, 1.62 מטר לרוחב וגובה של 1.38 מטר, היא היתה מהקטנות בקטגוריה, אך היתה ארוכה ב-5 ס"מ מה-106. בסיס הגלגלים שלה עמד על 238 ס"מ ס"מ והיא סיפקה מקום לחמישה נוסעים לצד תא מטען בנפח 280 ליטר. תא הנוסעים הפגין קפיצת מדרגה באיכות ההרכבה והחומרים ורמת גימור עשירה מהמקובל, כאשר הגרסאות הבכירות צוידו בצמד חלונות חשמל, נעילה מרכזית, הגה כח חשמלי, מזגן מקורי, צמד כריות אוויר ובלמים משולבי ABS. מסע הפרסום הראשון בארץ אימץ את הקמפיין העולמי שכלל את הסלוגן "מכונית קטנה לאנשים שנמאס להם ממכוניות קטנות", שניסה לשדר שהיא אמנם קטנה, אך מפנקת ונוחה כמו מכונית  גדולה. מסע הפרסום הנ"ל לא עשה רושם על הישראלי הממוצע והוא נכשל.

סיטרואן סקסו

ספטמבר 1996: פרסומת ראשונה לסקסו בישראל

היצע הדגמים בישראל

עם תחילת השיווק בארץ הוצעה הסקסו במרכב 3 או 5 דלתות ולא פחות מארבעה מנועים לבחירה: גרסת הכניסה כללה מנוע בנזין 1.1 ליטר (שיועד לחברות השכרה בלבד) שהפיק 60 כ"ס והציע תאוצה ל-100 קמ"ש ב-15.3 שניות, לצד מהירות מרבית של 162 קמ"ש. מעליה הוצעה גרסת ה-1.4 ליטר SX שהפיקה 75 כ"ס והציעה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-12.9 שניות ומהירות מרבית של 175 קמ"ש. עבור חובבי הגיר האוטומטי הוצעה גרסת 1.6 ליטר 90 כ"ס ששודכה לתיבה אוטומטית 3 הילוכים בלבד, אשר הניבה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-12.5 שניות ומהירות מרבית של 176 קמ"ש. בלחיצה בריאה על דוושת הגז, סחטה הסקסו בגרסה האוטומטית 100 קמ"ש בהילוך ראשון ועד 160 קמ"ש בהילוך שני, בשל יחסי העברה ארוכים במיוחד. בקצה הוצעה גרסה ספורטיבית – הסקסו VTS בעלת 3 הדלתות וחבילת העיצוב הספורטיבית, שצוידה במנוע 1.6 ליטר 16 שסתומים שהפיק 120 כ"ס ויחד עם גיר ידני הפיקו ביצועים ספורטיביים וחווית נהיגה מהנה, עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-9.9 שניות ומהירות מרבית של 195 קמ"ש.

סיטרואן סקסו 1999

1999: סיטרואן סקסו מתעדכנת בגג שמש חשמלי מתוך ניסיון להפוך אותה לרכב של צעירים.

1998: המכונית החסכונית ביותר בישראל 

במהלך 1997 עם ביטול איסור מכירת דגמי הדיזל ללקוחות פרטיים (בתמורה לעונש בדמות אגרת רישוי שנתית יקרה להחריד) החלו להגיע לכאן שלל מכוניות פרטיות מונעות בסולר וחסכוניות במיוחד בדלק. את חדירת דגמי הדיזל לארץ הובילה פולקסווגן עם קמפיין ראשון לדגמי ה-TDI תחת הסלוגן "סופת טורבו מתקרבת…", וגם הסקסו זכתה לגרסת דיזל אשר כוונה בעיקר לחברות ולכל מי שמבצע ק"מ שנתי גבוה, אך מדובר היה במנוע דיזל 1.5 ליטר מיושן ונטול טורבו, אשר הפיק 58 כ"ס ו-9.7 קג"מ ויחד עם תיבת הילוכים ידנית הפיקו תאוצה ל-100 קמ"ש ב-18.3 שניות (במציאות מעל 20 שניות) ומהירות מרבית של 158 קמ"ש. בתמורה לביצועים החלשים, הציעה המכונית 24 ק"מ לליטר בממוצע, אשר הבטיחו עד 1,047 ק"מ למיכל ואת התואר "המכונית החסכונית ביותר בישראל" באותה תקופה.

סיטרואן סקסו 1998

מנצחת מבחנים השוואתיים

במבחן שנערך בסוף 1996 במגזין "אוטו" לגרסת ה-1.4 ליטר הידנית מול טויוטה סטארלט החדשה, ניצחה הסקסו בקלות, כאשר רק בסעיף המוניטין ושמירת הערך זכתה הטויוטה ליתרון. בספטמבר 1997 ניצחה גם הסקסו האוטומטית את גרסאות ה-1.6 ליטר אוט' של פולקסווגן פולו וסיאט איביזה. לאורך מבחני הדרכים שנערכו לדגם בארץ, ספגה הסקסו בעיקר תלונות על יעילות הדגם האוטומטי, אך נהנתה משבחים אודות השלדה, התנהגות הכביש והנוחות. כחלק מהניסיון לשדרג את מוניטין האמינות הרעוע שהותירו אחריהם דגמי העבר של היצרן, צוידה המכונית באחריות ל-4 שנים והתבקשה להגיע לטיפול רק אחד ל-20 אלף ק"מ או שנה. בשנת 2000 נחתה בארץ מתיחת הפנים של הדגם, שכללה חזית מחודשת ועדכונים שונים בתא הנוסעים יחד עם וויתור על מנועי ה-1.6 ליטר וה-VTS.

סיטרואן סקסו

1996: סיטרואן סקסו מנצחת את טויוטה סטארלט במבחן במגזין אוטו. צילום: יואל פרלמן

תמחור תחרותי

בתחילת הדרך הוצעה הסקסו במחיר הצחתי של 51,500 שקל שהפך אותה לקטנה הזולה בארץ, אפילו מסקודה פליסיה שהוצעה ב-500 שקל יותר. יחד עם זאת, למרות תג המחיר האטרקטיבי, חובבי הצרפתיות העדיפו להוסיף כבר 3,000 שקלים ולקחת את האחות התאומה פיג'ו 106 שנהנתה מתדמית מקומית טובה יותר. בסופו של דבר הסקסו מעולם לא כיכבה כאן במכירות והסתפקה במספרים קטנים יחסית שהתחלקו בין לקוחות פרטיים לחברות השכרה. את שלושת המקומות הראשונים בקטגוריה באותה תקופה תפסו פיאט פונטו, דייהטסו שרייד ופולקסווגן פולו.

תשרוד לאספנות?

סיטרואן סקסו שווקה בארץ בשנים 1996-2003 והוחלפה ע"י הדור הראשון של סיטרואן C3. למרות שהסקסו דורגה בעיתונות הרכב המקומית בצמרת סגמנט הסופר-מיני בארץ, היא לא זכתה לתרגם את זה למכירות נאות. נכון ליום פרסום הכתבה נצפתה רק אחת למכירה בלוח יד 2, מדגם 1.4 ליטר ידני משנת 2002 עם רבע מיליון ק"מ על השעון (מי אמר שהיא לא אמינה?) במחיר של 8000 שקל. האם יש מישהו שמחזיק אותה לאספנות? ככל הנראה לא. הסקסו איבדה את הזהות והמקוריות של סיטרואן ואם יש סיכוי שנפגוש אחת כזאת באספנות, אז כנראה זאת תהיה ה-VTS הספורטיבית שמעטות ממנה נמכרו כאן, ואולי מישהי מהן שרדה.

עוד מנוסטלגיה