בתחילת שנות ה-80 יצא לדרך פרויקט הטיפו 4 שכלל פיתוח פלטפורמה לרכב משפחתי חדש וגדול, שישרת את פיאט, לנצ'יה, אלפא רומיאו וסאאב. מטרת שיתוף הפעולה בין היצרנים היה להוזיל משמעותית את עלויות הפיתוח האדירות, ועדיין עם אפשרות להציע סגנון ואופי שונים המותאמים לכל מותג. עבור סאאב ואלפא רומיאו שעוד היו עצמאיות וסבלו מקופת מזומנים מתרוששת, החיבור עם פיאט ולנצ'יה היה הזדמנות לפתח דור חדש של מכוניות בהשקעה נמוכה משמעותית מפיתוח עצמאי. בשנת 1984 הוצגה ראשונה סאאב 9000 שהיתה היוקרתית בחבורה. אחריה הוצגה לנצ'יה תמא שהיתה מכונית סאלון ספורטיבית ויוקרתית שהפכה לחביבתן של האיטלקים ושימשה כסמל סטטוס לאלו שרצו להפגין את הצלחתם. בדצמבר 1985 הוצגה גם פיאט כרומה, מכונית הדגל החדשה של פיאט שהציעה ללקוחותיה הרבים אפשרות לגדול בבית למכונית סאלון בתקציב הנמוך מבין המתחרות ואחרונה הגיעה לשוק בשנת 1987 אלפא רומיאו 164 שהציעה את העיצוב הכי ספורטיבי ומפתה.
פיאט כרומה – מכונית שנות ה-2000
פיאט התמחתה תמיד בפיתוח וייצור מכוניות קטנות ויעילות, כאשר מרבית הנסיונות שלה לפתח משפחתיות גדולות הסתיימו בכישלון. הכרומה החדשה שהגיעה לשוק החליפה את דגם הארג'נטה ששווק במשך 4 שנים בלבד, והיתה ניסיון נוסף של פיאט להצטרף למועדון מכוניות הסאלון האקסלוסיבי והריווחי. על העיצוב היתה אחראית סדנת איטל דיזיין הנחשבת בניצוחו של ג'ורג'טו ג'וג'ארו והמרכב היה חדשני מסוג ליפטבק וכלל מראה של מכונית סדאן, אך עם דלת חמישית שימושית. יחד עם זאת, ביחס לשאר שותפותיה לפרויקט, הכרומה סבלה מהעיצוב המאופק והכי פחות נחשק, שהתקשה לשדר את היוקרה הנדרשת בשוק מכוניות הסאלון. הממדים היו מקובלים לשוק מכוניות הסאלון (ומקבילים כיום לשוק המשפחתיות…) עם אורך של 4.49 מטר, רוחב של 1.75 מטר, גובה של 1.42 מטר ובסיס גלגלים של 266 ס"מ. תא המטען היה ענק.
פיאט כרומה, אלפא 164, סאאב 9000 ולנצ'יה תמא – 4 מכוניות שחולקות פלטפורמה משותפת, אך לכל אחת אופי משלה.
1987 – מגיעה לישראל
בפברואר 1987 החלה סוכנות מכוניות ליום התיכון (סמל"ת) בשיווק הכרומה בישראל שהצטרפה לחטיבת הפרטיות של היצרן בישראל שכללה את הסופרמיני פיאט אונו, המשפחתית הקומפקטית פיאט ריטמו והמשפחתית סדאן פיאט רגאטה. בניגוד אליהן, הכרומה שווקה רק בגרסה אחת בישראל, שכללה מנוע בנזין 2.0 ליטר מוזרק שהפיק 120 כ"ס, אשר שודך לתיבת הילוכים אוטומטית והנעה קדמית וסיפק תאוצה ל-100 קמ"ש ב-11.8 שניות ומהירות מרבית של 188 קמ"ש. הודות לשלדה מוצלחת, מדובר היה גם במכונית עם התנהגות כביש טובה, שיחד עם ביצועים נאים היתה גם מהנה יחסית לנהיגה. בסעיף היתרונות מדובר היה גם במכונית מרווחת ומאובזרת יחסית, כאשר התלונות העיקריות נרשמו בסעיף הנוחות הבינונית, ואיכות תא הנוסעים שהיה נחות מהאחיות לפרויקט ומהמקובל בקרב מכוניות הסאלון.
1987: פרסומת לפיאט כרומה
הצליחה?
על פניו, על הנייר היה מדובר במתכון שבנוי להצלחה: מכונית סאלון שחולקת פלטפורמה ומכלולים משותפים ללנצ'יה תמא המצליחה, רק במחיר זול משמעותית. גם המוניטין של פיאט היה מצוין בארץ באותם שנים והאונו כיכבה כמכונית הקטנה הטובה והנמכרת ביותר, ובתקופה בה כמעט ולא נמכרו כאן מכוניות יפניות, בחירה במכונית איטלקית נחשבה לטבעית לחלוטין. עם השקת הדגם בארץ, הוצעה הכרומה ב-67,250 שקל בלבד. האחות החורגת מבית לנצ'יה הוצעה מ-78,500 שקל, האלפא 164 הגיעה לארץ רק בשנת 1990 (ולאחר שכבר עברה לבעלות פיאט) ואת סאאב יכולנו לפגוש בארץ רק משנת 1992. גם מכוניות סאלון אחרות היו יקרות משמעותית: רנו 25 נמכרה מ-89,100 שקל, פורד סקורפיו מ-116,300 שקל ואופל אומגה 2.0 ליטר מ-106,950 שקל. בסופו של דבר הכרומה נכשלה כישלון חרוץ כאשר ככל הנראה רק 20 מכוניות נמכרו כאן, ואפילו אחת מהן שירתה כמונית, כאשר הסיבות לכישלון נבעו מעיצוב חיצוני די משעמם, תא נוסעים לא ממש איכותי ותדמית עממית וזולה של פיאט שלא ממש הסתדרה עם מכונית סאלון, שלוותה גם באמינות לא מרשימה. זה לא שלמתחרות מבית אלפא, לנצ'יה וסאאב לא היו בעיות אמינות, אך לפחות יכולתם להגיע איתן בסטייל למוסך. בשעה שאלו הצליחו למכור עשרות מכוניות מדי שנה, בפיאט הסתפקו במכוניות בודדות, עד הפסקת השיווק בשנת 1991 בה עלו כאן לכביש רק 3 מכוניות.
פרסומת פיאט 1988
שרדה לאספנות?
פיאט כרומה נמכרה בארץ בשנים 1987-1991 וכאמור נחלה כאן כישלון חרוץ במכירות, עם 26 מכוניות בלבד שהגיעו לארץ, מהן 5 מוניות בנזין, דיזל דיפלומטית אחת ו-1.6 ליטר ידנית אחת. גם מעבר לים הבין היצרן שכוחו לא נמצא בשוק המכוניות הגדולות ולאחר 3 מתיחות פנים שבוצעו לדגם מאז הצגתו, בהן הוא ניסה לרענן את הדגם ולנסות שוב את מזלו בקטגוריה התחרותית, ירדה המכונית מפס הייצור בשנת 1996 ועימה נטשה פיאט את קטגוריית מכוניות הסאלון למשך עשור שלם. גם הניסיון לחזור שוב לחיים בשנת 2005 עם דגם חדש שנשא את אותו שם בעייתי הסתכם שוב בכישלון. נכון להיום לא מצאנו אף מכונית ששרדה וזכתה לרישוי אספנות. האחרונה שעוד היתה בחיים, ירדה מכבישי ישראל בשנת 2009.
- תודה לצבי תמרי על הסיוע בנתונים
