לאחר סיום מלחמת המפרץ בשנת 1991, בעקבות לחץ של הממשל האמריקאי להגברת המכירות של הדגמים האמריקנים בישראל, החליטה הממשלה כחלק מהכרת תודה לתמיכת האמריקאים בישראל בתקופת המלחמה, להפחית משמעותית את המס על מכוניות המצוידות בנפח מנוע גדול (שאפיינו בעיקר מכוניות אמריקאיות), אשר בשילוב עם כניסתו של דלק נטול עופרת למרבית תחנות הדלק בארץ, החלו לזרום לכאן שלל משפחתיות אמריקאיות עממיות, שהתחרו כאן במחיר בדגמי מכוניות המנהלים מאירופה ומיפן. שברולט קורסיקה ואחותה התאומה פונטיאק טמפסט הפכו ללהיט מקומי והצלחתם גררה מתחרות חדשות נוספות. אחת מהן היתה קרייזלר סרטוגה.
חידוש פעילות קרייזלר בישראל לאחר יותר מעשור
יותר משנתיים נפוצו שמועות על חזרתה של קרייזלר לישראל לאחר היעדרות של קצת יותר מעשור, אך באפריל 1991 פורסמה בעיתונות ידיעה שצבי נטע (הבעלים של מכשירי תנועה) טס לארה"ב כדי לחתום על עסקה לחידוש היבוא לארץ. במכשירי תנועה סרבו להגיב לידיעה ובחרו לקדם באופן "מחתרתי" את שיווק המותג בארץ, בדומה לאסטרטגיית השקת מותג סוזוקי בישראל בשנת 1983 שכללה שיווק שקט וכמעט ללא פרסום.
ההודעה הרשמית על חזרתה של קרייזלר הגיעה רק בחודש מרץ 1992, אז דיווחה היבואנית לעיתונות על חזרתו של מותג הרכב האמריקאי לארץ, תחילה עם דגם הסרטוגה המשפחתית, אך עם תוכניות לשווק בקרוב גם את המיניוואן וויאג'ר ורכב השטח צ'רוקי.
מעריב מרץ 1992: קרייזלר חוזרת לישראל.
משפחתית עם שם אמריקאי מהולל
הסרטוגה שהושקה בארץ היתה מהדור השישי של המכונית שהוצג ב-1989, ונשא את השם של עיר מרוצי הסוסים האמריקנית, וגם את שמה של נושאת המטוסים הידועה של הצי השישי שאף התארחה בנמל חיפה מספר פעמים. מדובר היה במכונית שהשתייכה לדור חדש של מכוניות אמריקאיות שהיו קומפקטיות יותר בממדיהן וצוידו במנועים צנועי נפח במונחים אמריקאיים. העיצוב היה נאה בהחלט וכלל קווים ישרים טיפוסיים לתוצרת אמריקה ומידות שאפיינו את קטגוריית המשפחתיות הגדולות ("רכבי מנהלים בארץ") עם 4.64 מטרים לאורך, 1.73 מטר רוחב, גובה של 1.36 מטר ובסיס גלגלים של 263 ס"מ שהעניקו מרחב מכובד לחמישה נוסעים במונחי אותם ימים.
היצע הדגמים בישראל
קרייזלר סרטוגה שווקה בארץ בגרסת מנוע אחת שכללה מנוע 3.0 ליטרים V6 מוזרק דלק ומוצלח שהיה בכלל מתוצרת מיצובישי (שימש בין השאר את הסיגמא והפאג'רו הקצר), שהפיק 141 כ"ס ושודך לתיבת הילוכים אוטומטית עם 3 הילוכים. (באירופה שווקה המכונית גם כדודג' ספיריט עם מנוע 2.5 ליטר ארבעה צילינדרים). עם יחידת הכח הנ"ל הציעה המכונית ביצועים נאים לאותה תקופה (אך מקבילים לדגמי 2.0 ליטר יפניים), עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-11 שניות, מהירות מרבית של 182 קמ"ש ונוחות נסיעה טובה יחסית הודות למתלים הרכים, שבאה בעיקר על-חשבון התנהגות הכביש. גם צריכת הדלק פחות הרשימה עם 7.4 ק"מ לליטר בממוצע לפי נתוני היצרן.
1993: קרייזלר סרטוגה בתערוכת אוטומטור. רק מי שהביע התעניינות ממש רצינית קיבל (באישור מנהל!) מפרט טכני מצולם על דף A4. צילום:ארז טרופן
הדגם שווק ב-2 רמות גימור לבחירה, אך 90% מהמסירות בארץ היו של הגרסה המאובזרת והמפנקת יותר שכללה מזגן אמריקני חזק, ריפודי קטיפה למושבים, מושב נהג חשמלי, רדיו-טייפ דיגיטלי מקורי, בקרת שיוט, גימורי עץ בתא הנוסעים, צלחות גלגלים מהודרות, אבזור חשמלי מלא (חלונות, דלתות ומראות) וחבילת בטיחות מרשימה עם ארבעה בלמי דיסק, ABS וכרית אוויר לנהג.
תמחור אטרקטיבי
מחיר קרייזלר סרטוגה עם הגעתה לארץ עמד על 82,000 שקלים, מחיר שהיה דומה מאוד למתחרות הישירות פונטיאק טמפסט ושברולט קורסיקה, אך גם תחרותי מול מתחרות כמו: הונדה אקורד 2.0 ליטר (97,650 שקל), מאזדה 626 (89,800 שקל) ומיצובישי גאלאנט 2.0 ליטר (78,500 שקל). בשבועיים הראשונים לשיווק הדגם נמכרו בארץ כ-30 מכוניות, ולאחר שלושה חודשים הצהיר כבר היבואן על כ-100 הזמנות שנרשמו לדגם וצפי ל-250 מסירות עד סוף השנה, אולם את שנת השיווק הראשונה סיימה הסרטוגה עם כ-130 מסירות. אגב, רבים ראו בה אופציה טובה יותר מדגמי הקורסיקה והטמפסט מבית ג'נרל מוטורס.
מרווחת מאחור
שרדה לאספנות?
קרייזלר סרטוגה שווקה בארץ בשנים 1992-1994 וממנה עלו כאן לכביש כ-900 מכוניות, עד שהוחלפה בשנת 1995 ע"י קרייזלר סטרטוס שהיתה חלק ממתקפת דגמים חדשה שסימלו עידן חדש בקרייזלר. לאורך השנים הפגינה הסרטוגה אמינות בינונית בלבד שאפיינה דגמים אמריקאים מאותה תקופה, הגג של הרכב מיהר לאבד צבע ולהחליד, וככל שהתקדמו השנים איבדה המכונית ערך במהירות (מודעה טיפוסית: "למכירה סרטוגה מצוינת, אפשרות להחלפה על קטנוע 125 סמ"ק משומש"…) ומי שהתפתה למחירה הזול, גילה מכונית יקרה מאוד לאחזקה ושתיינית בדלק. גם הסוחרים כינו אותה בזמנו: "קרייזלר סבטוחה"… נכון להיום נעלמה כבר הסרטוגה לחלוטין מהכביש, אך לפי נתוני משרד הרישוי כ- 5 מכוניות שרדו ועדיין נעות על הכביש עם רישיון בתוקף, ולצידן כ-293 מכוניות נוספות שאמנם כבר ירדו מהכביש, אך רישיונן לא בוטל במשרד התחבורה, מה שמעיד על פוטנציאל של עוד כמה בודדות לחזור לכביש בעתיד.
*תודה לצבי תמרי על הסיוע בנתונים לצורך הכתבה.
