בתמונה הראשית: פיג'ו 406 קופה. צילום באדיבות יובל לוי
בשנת 1995 נחשפה פיג'ו 406, המשפחתית הגדולה החדשה של היצרן, שהחליפה את ה-405 ששווקה בעולם 7 שנים. הדגם החדש היה החלוץ בקטגוריית המנהלים של הדור החדש, שהתאפיינו בממדים גדולים יותר וצמצמו את הפער ממכוניות הסאלון, נהנו מקפיצת מדרגה בכל הנוגע לעיצוב תאי הנוסעים, איכות החומרים, אבזור הבטיחות והנוחות, עם רף חדש שקבעה ה-406 ולחוסר מזלה נשבר רק שנה מאוחר יותר שוב ע"י הדור החמישי של פולקסווגן פאסאט…
פיג'ו 406 מגיעה לישראל
בחודש ינואר 1997 ובאיחור של יותר משנה מאז שיצאה לדרך באירופה בשל היעדר תיבה אוטומטית בתחילת הדרך, זכתה סוף סוף ה-406 לגרסה אוטומטית ראשונה שסללה את הדרך שלה לשיווק גם בארץ. ה-406 הושקה יחד עם אולם התצוגה החדש של לובינסקי בבית צרפת בת"א, באירוע מיוחד שאליו הגיעו לכבד גם סמנכ"לים מחברת פיג'ו-סיטרואן בצרפת. ה-406 הצטרפה לקטגוריית מכוניות המנהלים בארץ והציעה עיצוב מודרני שמצד אחד שמר על קווי עיצוב של ה-405 היוצאת, אך מצד שני הפגין מראה סאלוני יותר שפתח פער גדול מה-306 הקומפקטית וצמצם משמעותית את הפער מה-605 היוקרתית של היצרן. הממדים צמחו משמעותית מול ה-405 עם תוספת של 14 ס"מ לאורך המכונית, 6.5 ס"מ לרוחב ובסיס גלגלים נדיב לאותם ימים של 270 ס"מ, שסיפקו מרווח מכובד לחמישה נוסעים שנהנו גם מכורסאות נוחות כמיטב המסורת של פיג'ו, עיצוב הרבה יותר מזמין בתא הנוסעים, איכות חומרים והרכבה שסימנו רף חדש במותג ואבזור נדיב יחסית כבר מרמת הגימור הבסיסית (ST) שכללה חישוקי סגסוגת, אבזור חשמלי מקובל, ריפודי קטיפה, צמד כריות אוויר ו-ABS. רמת הגימור הגבוהה יותר SV כללה גם דיפוני עץ בתא הנוסעים, בקרת אקלים דיגיטלית ובקרת שיוט. כאופציה הוצעו גג שמש חשמלי בדגם האוטומטי ואופציה לריפודי עור בדגם ה-SV.
1997: פרסומת ראשונה לפיג'ו 406 בישראל
היצע הדגמים בישראל
עם תחילת השיווק הוצעה ה-406 ב-3 דגמים לבחירה: 1.8 ליטר 110 כ"ס ששודך לגיר ידני (12.5 שניות ל-100 קמ"ש, 192 קמ"ש). מעליו הוצעה גרסת 2.0 ליטר אוטומטית מתוצרת ZF שהפיקה 135 כ"ס (11 שניות ל-100 קמ"ש, 233 קמ"ש), ולצידן גרסת טורבו דיזל ידנית 1.9 ליטר 92 כ"ס שיועדה בעיקר לשוק המוניות וסיפקה תאוצה ל-100 קמ"ש ב-14.3 שניות לצד מהירות מרבית של 178 קמ"ש. בשנת 1998 נוספה גרסה אוטומטית לדגם ה-1.8 ליטר שהציעה תג מחיר מעט יותר נגיש לדגמים האוטומטיים, אך עם פגיעה משמעותית בביצועים (14.5 שניות ל-100 קמ"ש). בשנת 1999 הגיעה לארץ גם גרסת סטיישן ל-406 שהוצעה כאופציה לכל גרסאות המנועים, אך זו נמכרה במספרים קטנים למדי.
פיג'ו 406 מהדגם שאחרי מתיחת הפנים. שימו לב למספר היפה. צילום באדיבות צביקה ריז
שנת 2000: מתיחת פנים מקיפה
בשנת 2000 הגיעה לארץ מתיחת הפנים לדגם, שכללה עיצוב חיצוני מחודש (חזית ואחור), עדכונים קלים לתא הנוסעים (כולל 4 כריות אוויר) וגם זו הוצעה באירופה בתחילת הדרך ללא אופציה לגרסה אוטומטית, מה שגרם לגרסה "ישראלית" שכללה תיבת הילוכים חדשה (AL4) וחכמה הלומדת את אופי הנהיגה של הנהג (גם זאת התגלתה עם השנים כמסרסת ביצועים ורחוקה מלהיות מוצלחת), ששודכה למנועי ה-XU הוותיקים בתחילת הדרך, בעוד שבאירופה הוצעה סדרת מנועים חדשה ששודרגו ל- 16 שסתומים מתוך ניסיון ליישר קו עם היפניים. מאוחר יותר הגיעו לארץ גם המנועים החדשים בשידוך לתיבה החדשה, שהציעו מעט יותר מומנט, לצד צריכת דלק טובה יותר והעלאת ההספקים בגרסת ה-1.8 ליטר ל-116 כ"ס, בגרסת ה-2.0 ליטר ל-137 כ"ס ובגרסת הדיזל ל-110 כ"ס.
שנת 2000: מונית פיג'ו 406 דיזל בתל אביב. צילום: סער יעקב, לע"מ
השקה עולמית לעיתונאים של פיג'ו 406 קופה בירדן
בתערוכת הרכב של פאריס בשנת 1996 חשפה פיג'ו גם את גרסת הקופה היפהפיה של ה-406, שעוצבה בסדנת פינינפארינה האיטלקית ואף יוצרה שם. את הדגם החדש בחרה פיג'ו להשיק לעיתונאים (כולל הישראלים) באירוע נהיגה חוויתי שנערך למרבה ההפתעה אצל השכנים שלנו בירדן. מכיוון שהירדנים היו רחוקים מלהיות קהל היעד של מכונית הקופה היקרה, סביר להניח שהנופים המדבריים והכבישים הארוכים, מפותלים ודלילים בתנועה (ובעיקר בשוטרי תנועה) היו מהסיבות העיקריות להשקת הדגם שם, ואולי גם התאהבות הצרפתים בנופי המדבר כאשר 3 שנים קודם לכך הושקה פיג'ו 306 בחצי האי סיני.
פיג'ו 406 קופה במפגש של חובבי פיג'ו בחודשים האחרונים. צילום באדיבות: זכי מאיר
לצד עיצוב ספורטיבי ומפתה במיוחד, עם מרכב נמוך, פנסים מלוכסנים בחזית, דלתות רחבות ועוד, הרבה לא היה משותף מבחוץ לגרסאות הקופה והסדאן, אך תא הנוסעים היה כמעט זהה וכלל שינויים קלים בלבד לאכזבת הלקוחות. עבור קהל חובבי הפוזה בלבד, הוצעה המכונית בגרסת 2.0 ליטר 135 כ"ס (10.5 שניות ל-100 קמ"ש) שהוצעה בשילוב לתיבה אוטומטית בלבד בארץ, ומעליה הוצעה גרסת ה-V6 השרירית יותר (ושוב רק אוטומטית בארץ), שצוידה במנוע החזק ביותר של היצרן, בנפח 3.0 ליטרים שהפיק 194 כ"ס והבטיח 7.9 שניות ל-100 ומהירות מרבית של 235 קמ"ש. מכונית ספורט אמיתית היא לא היתה, אך סוג של מכונית GT מפנקת ומהירה היא בהחלט היתה. גם צבעי המכונית היו לא שגרתיים ונועדו ליצור עניין על הכביש. הדגם הושק בארץ בשנת המודל 98' ונמכר כאן ככל הידוע בפחות מ-15 רכבים עד לשנת 1999, אז עבר הדגם ליבוא לפי הזמנה מיוחדת בלבד. הסיבה העיקרית לחוסר ההצלחה היתה תג המחיר הגבוה שהוצמד לרכב, שהיה דומה למחירן של ספורטיביות ממיטב תוצרת היוקרה הגרמנית, החל מ-169,000 שקל לגרסת ה-2.0 ליטר והחל מ-236,000 שקל לגרסת ה-3.0 ליטרים, שכללה גם ריפודי עור ואבזור עשיר יותר. ככל הידוע שרדו כמה מכוניות בודדות בארץ, כאשר אחת מהן מדגם ה-3.0 ליטר V6 בצבע צהוב.
היתה יקרה גם באירופה, אך ב-1999 חגגו במפעל את ייצור ה-406 קופה ה-50,000.
תמחור
עם הגעתה לארץ הוצעה ה-406 האוטומטית 2.0 ליטר (הגרסה המבוקשת בתחילת הדרך) במחיר גבוה יחסית של 115,800 שקל. לשם השוואה, מאזדה 626 הוצעה כאן ב-109,900 שקל, סובארו לגאסי 2.0 ליטר הוצעה ב-105,990 שקל ורק פורד מונדאו 2.0 ליטר הוצעה במחיר דומה -115,470 שקל. לרוע מזלה של ה-406, מספר חודשים לאחר מכן נחתה כאן הפאסאט החדשה שהוצעה במחיר של 100,000 שקל לדגם 1.6 ליטר אוטומטי, ולמרות המנוע הצנוע יותר השתלטה על הקטגוריה וסחפה אחריה את הלקוחות. מספר חודשים מאוחר יותר נחתה כאן גם מאזדה 626 החדשה ("המולטי משפחתית") ב-106,000 שקל לגרסת 2.0 ליטר עם רמת גימור עשירה יחסית, וזה הספיק לה לכבוש את השוק המקומי. דווקא בשנים האחרונות לחייה, הצליחה ה-406 להשתפר במכירות, בזכות היותה אחת ממכוניות המנהלים היחידות שהצליחו להישאר בקבוצת רישוי 3 שהיטיבה עם הלקוחות שקיבלו אותה ממקום העבודה.
2001: לובינסקי יוצאת בקמפיין ל-406 המחודשת
מעבר לכך, כדי להתמודד עם תדמית האמינות הלא מוצלחת מהעבר של המותגים הצרפתיים בארץ, צוידה המכונית באחריות מלאה ל-4 שנים ומרווח הטיפולים שלה עמד על כ- 30,000 ק"מ או שנה, נתון שתרם לעלויות אחזקה נמוכות יחסית לאלו שביצעו ק"מ שנתי גבוה. כחלק מהחדרת הדגם המחודש לשוק, יצאה לובינסקי היבואנית בשנת 2001 בקמפיין פרסומי בהשקעה גדולה יחסית לדגם ואף הקימה אתר אינטרנט ייעודי תחת הדומיין: www.406.co.il.
פרסומת לפיג'ו 406 המחודשת. היו שאמרו שהרבה אנשים אכן ישבו בפוזה הזאת בתוך האוטו ( בכל זאת עד 3 שעות חיכו לגרר… ) 🙂
הצליחה?
פיג'ו 406 מעולם לא הצליחה להתברג בארץ ברשימת הדגמים הנמכרים ביותר בקטגוריה ולמעשה לאורך השנים פחות שיחק לה כאן המזל, למרות שעיתונאי הרכב דווקא העניקו לה מחמאות רבות (התנהגות כביש, הגה מתקשר, נוחות נסיעה, הנאה מנהיגה) ואף כמעט תמיד היא זכתה במבחנים השוואתיים. עם הגעתה לארץ היא היתה חלוצת מהפכת האיכות, המרווח לנוסעים והאבזור שיצרו רף חדש בקטגוריית המנהלים, אך כאמור מספר חודשים לאחר השקתה בארץ איבדה את התואר והלקוחות לטובת המתחרות החדשות מבית פולקסווגן ומאזדה, ורוב שנות שיווקה הסתפקה בנתוני מכירות שהציבו אותה במרכז הקטגוריה ולא בראש.
תקלות בתיבות ההילוכים של פיג'ו- מתוך כתבה של YNET משנת 2006
תשרוד לאספנות?
פיג'ו 406 שווקה בארץ בשנים 1997-2004 עד שהוחלפה ע"י ה-407. ה-406 השתייכה למשפחת הדגמים של פיג'ו משנות ה-90 שסיפקו הנאה מנהיגה לצד נוחות נסיעה גבוהה ורמת אבזור עשירה, אך סבלה מאמינות נמוכה יחסית, עם שלל תקלות בתיבות ההילוכים האוטומטיות (בעיקר מסוג ה-AL4) לצד שלל תקלות חשמל, שגרמו מצד אחד לסחירות נמוכה ושמירת ערך גרועה, אך מצד שני לעסקה מאוד מעניינת בשוק המשומשות עבור מי שחיפש מכונית מנהלים מהנה לנהיגה בתקציב נמוך משמעותית ממשפחתית רגילה מתוצרת יפנית, והצליח למצוא רכב שמור מיד פרטית (והיו לא מעט כאלה). בשנת 2006 פרסם YNET שלבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית כנגד חברת "דוד לובינסקי" יבואנית מכוניות פיז'ו לישראל. התובעים טענו כי דגמי החברה המצויידים בתיבת הילוכים אוטומטית (AL4), ביניהם ה-406, סבלו מתקלות חוזרות ונשנות. נכון להיום הדגמים הראשונים של ה-406 נעלמו לחלוטין מהשוק, ואלו שעדיין נעים על הכביש הם ברובם מהדגם שלאחר מתיחת הפנים. בלוח יד 2 מצאנו רק 2 מכוניות למכירה, שתיהן מהדגם המחודש. מה הסיכוי שנפגוש אחת כזאת בעוד כמה שנים כרכב אספנות? כנראה רק מגרסת הקופה הנדירה.
פיג'ו 406 : עדיין לא נעלמה לחלוטין מהכביש
